רע"א 11236/02 מחמד רמאדאן נ. קצין התגמולים

המבקש הגיש למשיב תביעה להכרת נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: החוק) בגין כאבים בגב התחתון (להלן: המחלה) שנגרמו לטענתו עקב שירותו במשטרת ישראל.

בהחלטתו, דחה המשיב את תביעתו של המבקש בקובעו, כי בהתבסס על תוצאות הבדיקות וחוות-הדעת הרפואיות, אין קשר בין המחלה לבין תנאי שירותו של המבקש במשטרה.

המבקש ערער על קביעה זו לוועדת ערר, שלפי החוק, בבית-משפט השלום בחיפה (להלן: ועדת הערר), אשר דחתה את עררו של המבקש. הוועדה ציינה, כי על בסיס חומר הראיות שהובא בפניה, לרבות חוות-דעת רפואיות, המבקש לא עמד בחובתו להצביע על נסיבות חריגות ומיוחדות אותן ניתן לקשור בקשר של סמיכות זמנים לפרוץ המחלה. הוועדה הטעימה, כי מעיון בתיקו הרפואי של המבקש עולה שהמבקש סבל בעבר, ובטרם גיוסו למשטרה, מכאבי גב תחתון.

המבקש ערער על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי פסק-דינה של ועדת הערר מושתת על קביעות עובדתיות, הנלמדות ממסכת הראיות שהוצגו בפניה, וכי לפיכך לא הוכיח המבקש קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין שירותו במשטרה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה – להידחות, שכן עיקרה בטענות שבעובדה, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, ומשמצאתי כי ההליך היה תקין, והוועדה אכן הייתה ערה למכלול הראיות והטענות, אין מקום להתערבות בית-משפט זה.

הבקשה נדחית איפוא.