רע"א 1124/14 עיזבון המנוח אלון רונן ז"ל נ. עיריית תל אביב יפו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וולצקי ) מיום 16.1.2014 בת"א 14859-12-12 בגדרה נקבע כי המשיבות 1 ו-2 אינן נדרשות להשיב לשאלות "שיש במענה שלהן משום חשש להפללה עצמית עד להחלטה אחרת".

1.

ביום 7.8.2012 נהרג הנער אילן רונן זכרונו לברכה (להלן: המנוח ) לאחר שבמהלך משחק כדורסל עמוד הסל קרס עליו. המבקשים, הורי המנוח ועזבונו, הגישו תביעה בנזיקין נגד עיריית תל-אביב, שהיא הבעלים של מגרש הכדורסל, חברת הביטוח של העירייה (להלן:

המשיבות ) ונגד משרד החינוך (מגרש הכדורסל בו התרחש האסון נמצא בתחום בית ספר). כעולה מהבקשה, המבקשים שלחו למשיבות שאלונים. המשיבות מצדן הודיעו כי הן מתנגדות להשיב לשאלות שבשאלונים מ"חשש להפללה עצמית וגם מטעמים של שיבוש הליכי חקירה".

בהחלטה מיום 17.10.2013 קבע בית משפט קמא כי "הטעם היחיד שיהיה בו כדי למנוע מן הנתבעות 2-1 [המשיבות-צ.ז.] להשיב כעת על השאלון הוא הצהרה נתמכת במסמכים כי הגורמים המעורבים בעייריה מסרבים לחתום על תצהיר תשובות לשאלון בהוראת פרקליטיהם ... מכאן שאני מורה כי הנתבעות 2-1 [המשיבות-צ.ז.] ישיבו על השאלון באופן שאותן שאלות שאין בהן חשש להפללה עצמית ייענו".

2.

בעקבות החלטת בית משפט מיום 17.10.2013, הוגשו לבית המשפט תצהירי תשובות לשאלונים של מספר גורמים בעירייה, כשהשאלונים לא נענו במלואם. לתצהירים צורף גם מכתבה של עו"ד באום, המייצגת את העירייה בהליך הפלילי המתנהל בעקבות המקרה. במכתבה של עו"ד באום נאמר כי יש בשאלונים שאלות (שפורטו במכתב) שהתשובות להן עלולות לפגוע בזכותם של מרשיה (לענייננו – עיריית תל אביב) להימנע מהפללה עצמית. עוד נאמר במכתבה של עו"ד באום, כי החקירה המתנהלת נגד מרשיה טרם הסתיימה.

לאחר שהתקבלו התשובות ומכתבה של עו"ד באום, ניתנה ביום 16.1.2014 החלטת בית משפט קמא שלפיה "באש[ר] לטענת הגורמים מטעם הנתבעות 1 ו-2 [המשיבות-צ.ז.] לחשש מפני הפללה עצמית – לאור עמדת הפרקליטה עו"ד גב' חדווה באום אין הנתבעות נדרשות להשיב על אותן שאלות אשר אליהן התייחסה הפרקליטה שיש במענה להן משום חשש להפללה עצמית עד להחלטה אחרת".

כלפי החלטה זו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה שלפניי.

3.

לטענת המבקשים, שגה בית משפט קמא כשנעתר לבקשת המשיבות להימנע מלהשיב על שאלות מסוימות בהסתמך על מכתבה של עו"ד באום בלבד. המבקשים מלינים על כך שבית משפט קמא נעתר לאמור במכתבה של עו"ד באום בלא שבחן את השאלות שעליהן מבקשות המשיבות שלא להשיב, ובלא שעמדו לנגד עיניו נתונים חשובים, וביניהם, האם הגורמים שנדרש כי ישיבו על השאלונים נחקרו במשטרה ואם כן, האם הם שמרו על זכות השתיקה בחקירתם. המבקשים מסבירים כי על-פי פסיקתו של בית משפט זה אין מקום לאפשר "זכות שתיקה" בהליך אזרחי למי שלא שמר על זכות השתיקה בהליך הפלילי שהתנהל בקשר עם אותו מקרה. עוד נטען, כי נוכח אופיים של הליכי השאלונים וגילוי המסמכים אין מניעה שבאת כוחן של הנתבעות בהליך האזרחי או שפקיד אחר בעירייה ישיב על השאלות על בסיס עיון במסמכים רלבנטיים. לבסוף חוזרים המבקשים על כך שהשאלות, שעליהן מבקשות המשיבות לא להשיב, כלל לא נבחנו לגופן ולא ברור מדוע נטען לגביהן שיש בהן כדי לפגוע בזכותן להימנע מהפללה עצמית.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. ראשית , אין בידי לקבל את טענת המבקשים כי בית משפט קמא העניק למשיבות "חסיון כמעט גורף מפני 'הפללה עצמית'". כאמור לעיל, בית משפט קמא החליט כי המשיבות לא תחוייבנה להשיב, עד להחלטה אחרת, על השאלות שהוזכרו במכתבה של עו"ד באום. במכתב האמור מנתה עו"ד באום 10 שאלות (מתוך למעלה מ-

40 שאלות הכלולות בשאלון) '"שעל-פי הנחייתה יש בתשובה עליהן משום פגיעה לחיסיון מהפללה עצמית" - אין לראות בכך איסור כמעט גורף. אזכיר, כי על-פי הפסיקה, לבעל דין בהליך אזרחי לא עומדת זכות השתיקה, במובנו הפלילי, ועל כן לא ניתן להעניק לו "חיסיון מוחלט מפני מימוש זכותן של המבקשות להציג לו שאלות". עם זאת למשיבות עומדת הזכות היחסית של חיסיון מפני הפללה עצמית, ו"ההכרעה בשאלת תחולתו של החיסיון על שאלות אלו ואחרות שבשאלון נתונה ... בידי בית המשפט" (ראו: רע"א

5381/91 חוגלה שיווק (1982) בע"מ נ' אריאל , פ"ד מו(3) 378, 382-381 (1992)). ואכן, בית משפט קמא עשה שימוש בסמכותו זו והורה כי, עד להחלטה אחרת, לא יידרשו המשיבות להשיב למספר שאלות שבשאלון וזאת מטעמים של חיסיון מפני הפללה עצמית. אוסיף, כי עיון בשאלות לגביהן נטען לקיומו של החיסיון מעלה כי לפחות לגבי מרביתן אכן יש מקום לחשש כי התשובות להן עלולות לפגוע בחיסיון זה.

שנית , נראה כי החלטתו של בית משפט קמא אינה "סוף פסוק" מבחינת חובת המשיבות לענות על השאלונים שהוצגו להן. בית משפט קמא קבע, כי המשיבות לא יידרשו להשיב על השאלות הנזכרות במכתבה של עו"ד באום "עד להחלטה אחרת". בהקשר זה ראוי לציין, כי במכתבה ציינה עו"ד באום כי החקירה הפלילית בעניינם של מרשיה, שעליהם נמנית העירייה, טרם הסתיימה וכי "מעמדם המשפטי לא הוכרע במישור הפלילי". ייתכן, כי בהמשך תהיינה התפתחויות שיצדיקו פנייה מחודשת לבית משפט קמא בעניין זה, וכאמור, נראה כי החלטתו של בית משפט קמא בעניין זה אינה בבחינת "סוף פסוק". לצד זאת, ייתכנו גם שתהיינה התפתחויות שייתרו אף את הצורך בדיון בסוגיה זו - וגם מסיבה זו נראה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא בשלב זה. כאשר מוגשת תביעה נגד בעל דין שבעניינו מתקיימים הליכים פליליים הנוגעים לנושא התביעה, במקביל לניהולם של הליכים אלה, אין מנוס מהתחשבות בזכויות בעל הדין כנחקר, חשוד או נאשם.

5.

סיכומם של דברים, בענייננו התיר בית משפט קמא למשיבות לא להשיב על שאלות

מסוימות שהופנו א ל יהן בגדרו של שאלון וזאת מטעמים של חיסיון מפני הפללה עצמית. כאמור, מעבר לכך שהדבר מצוי בסמכותו של בית משפט קמא הרי שנראה, כי כל שנקבע בהחלטת בית משפט קמא הוא כי בשלב זה אין המשיבות נדרשות להשיב על השאלות האמורות ולא נשללה האפשרות שבשינוי נסיבות מסוים תשתנה החלטתו. משכך, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה - לא ייעשה צו להוצאות.

מחמת תקלה התיק דנא לא אותר בשלב מסוים, כך שמתן החלטה זו התעכב, ועם המבקשים הסליחה.