רע"א 1125-23 רע"א 1125-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ), אשר ניתנה ביום 18.12.2022 ברת"ק 8867-12-22, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בת ים (הרשם הבכיר א' לכנר), אשר ניתן ביום 27.10.2022 בת"ק 41489-06-22, ואשר בגדרו התקבלה תביעתו הכספית של המשיב בגין נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מעבודות גינון שביצע המבקש.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

4.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". אמנם בית משפט קמא לא נתן דעתו לבקשת המבקש לצירוף חוות-דעת מומחה, אשר הוגשה בד-בבד עם בקשת רשות הערעור שהלה הגיש. אולם בהתאם לכללים הנהוגים בכגון דא, ממילא דין הבקשה לצירוף הראיה להידחות. הלכה היא עמנו כי אין לאפשר לבעל דין להגיש ראיות חדשות לערכאת ערעור, זולת אם הוכיח כי לא היה ביכולתו להציג את הראיות בשקידה סבירה במסגרת ההתדיינות בפני הערכאה הדיונית (ראו: תקנה 144 לתקנות; וכן ראו: ע"א 2079/20 עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלמית נ' פקיד שומה ירושלים 3, פסקה 19 (27.10.2021); רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ, פסקה 7 (13.12.2015); רע"א 2401/21 ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, פסקה 55 (1.3.2022)). במקרה שלפניי, יכול היה המבקש להגיש את חוות הדעת אותה הוא ביקש להוסיף בהליך קמא כבר במסגרת ההליך בערכאה הדיונית – כפי שהוצע לו על ידי בית משפט לתביעות קטנות במהלך הדיון מיום 24.10.2022. בנסיבות אלו, סבורני כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.