פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
11299/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
לב ספוסה רויאל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. צביקה הראל
2. שלי עיצובים בע"מ
3. הילה שמלות כלה 2000 בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.11.2003 בבש"א 20087/03, בש"א 20088/03
(ת.א. 2217/03) שניתנה על ידי כבוד השופט י' זפט
בשם המבקשת: עו"ד סער
פלינר
בשם המשיבים: עו"ד אמנון
חכימי
החלטה
המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מניעה זמני, שעיקרו מניעת שימוש מצד המשיבים במחוכים המפרים, לטענתה, את זכויותיה ב- 118 דגמים של מחוכים מקוריים שלה. כמו-כן ביקשה מינוי של כונס נכסים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי זו אינה נסמכת על תשתית ראייתית לכאורית מספקת. בית המשפט הבהיר, כי בתצהירים התומכים בבקשה אמנם נאמר כי המחוכים "מקוריים", אולם לא הוצהר כי המבקשת עיצבה את המחוכים ולא צורפו קלישאות או ראיות חפציות להוכחת הזכות הנטענת. עוד נאמר בהחלטה, כי המצהיר מטעם המבקשת אמר בחקירתו שזכות היוצרים נטענת רק על הקישוטים הנתפרים על המחוכים, ולאחר מכן טען כי חלק מהמחוכים הם פרי עיצוב מקורי אך לא פירט בכמה ובאילו מחוכים מדובר. את החלטתו סיכם בית המשפט בזו הלשון: "עניין לנו בבקשה חמדנית שהוגשה בחוסר תום לב מובהק, שכן נתבקש סעד במעמד צד אחד על יסוד טענת שווא להיות 128 המחוכים נושא הבקשה פיתוח מקורי".
מכאן הבקשה שבפני, המתפרסת על-פני עשרות עמודים, ואשר עיקרה בניסיון המבקשת לבסס את טענתה הלכאורית בדבר הפרת זכויותיה. כמו-כן טוענת המבקשת כי הפרת הזכויות עלולה להביא להתמוטטותה הכלכלית. עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא מצאתי עילה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קמא בחן את הראיות שבאו בפניו והאזין לעדים שנשמעו. או אז קבע, כי הבקשה אינה מבוססת דיה. ואכן, בשלב זה קשה לגזור מן החומר שצירפה המבקשת עילה למתן צו מניעה גורף כפי שביקשה. לא הוכחה גם טענת המבקשת בדבר הנזק החמור הצפוי לה אם לא יינתן הצו המבוקש. אין גם עילה להתערב בשלב זה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא למנות כונס נכסים לעסקי המשיבים. המשיבים יערכו, עם זאת, רישום פנימי של המחוכים הנמכרים על ידם בפרוט שיאפשר בעתיד, ובמידת הצורך, מתן חשבונות.
בנתון לכך, הבקשה נדחית. אם תבחר המבקשת להפנות לבית המשפט המחוזי בקשה חדשה, מצומצמת בהיקפה או רחבה בתשתיתה, ניתן יהיה לבחון את שאלת הסעד הזמני פעם נוספת.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך דינה בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט"ז באדר תשס"ד
(9.3.2004).
ש ו פ ט