רע"א 11323/04 ארז נפשי נ. דניאלה אייזנברג-נפשי

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 14.11.04 (השופטת י' שטופמן), בה נדחתה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 15.8.04 (השופטת ט' קופלמן-פרדו), במסגרתה חויב המבקש בתשלום מזונות זמניים בסך 8,500 ש"ח.

2.לאחר שנישואי הצדדים עלו על שרטון, הגישה המשיבה תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תביעה זו ניתנה החלטה על ידי בית המשפט על פיה חויב המבקש בתשלום מזונות זמניים בסך 8,500 ש"ח. בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, במסגרתה ביקש לשלם 1,800 ש"ח בחודש בלבד, נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 2.11.04. ערעורו של המבקש בפני בית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי נימק את דחיית הבקשה בכך שעל פי ההלכה תתערב ערכאת הערעור בפסיקת מזונות זמניים אך ורק במקרים קיצוניים ואילו במקרה דנן החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתנה בדין, תוך איזון בין טענות הצדדים ויישום העיקרון בדבר "שמירת המצב הקיים" באמצעות פסיקת המזונות הזמניים.

3.איני מוצאת מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט לא יורה על עיכוב ביצוע פסק דין או החלטה, אלא במקרים נדירים בהם יוכיח המבקש, כי דחיית בקשתו עלולה לגרום לו נזק חמור ובלתי הפיך ושסיכוייו לזכות בערעור גבוהים (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

(תשס"ג-2003) 527).

מבלי לקבוע דבר לגופו של עניין, לא שוכנעתי במקרה דנן כי סיכויי ערעורו של המבקש גבוהים במידה המצדיקה את עיכוב הביצוע כמבוקש על ידו, ובמיוחד לאור העובדה כי חיובו של המבקש הנו חיוב כספי (ראו: א' גורן שם בעמוד 528). כמו כן, טענתו המרכזית של המבקש היא כי אין בידו לפרוע את החיוב שהוטל עליו על ידי בית המשפט לענייני משפחה אולם, הלכה היא כי שיקול זה לא יצדיק בקשה לעיכוב ביצוע כאמור "שכן עם הידחות הערעור יפוג ממילא תוקפו של הצו, ובית המשפט לא יעכב את ביצועו של פסק הדין רק כדי לדחות את הקץ" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 859). עם זאת, כאמור, איני קובעת עמדה לעניין הערעור שיוכרע לאחר שבית המשפט ישמע את טענות שני הצדדים.

לאור האמור איפוא, דין הבקשה להידחות.