רע"א 11420/04 אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ. לאוניד רזניקוב

המשיב 1 הגיש תביעה בגין נזק גוף שארע לו בעת שעבד על מלגזה. בית משפט השלום החליט לפצל את הדיון כך שתחילה תידון השאלה האם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים, תשל"ה-1975. נפסק, כי אכן מדובר בתאונת דרכים, הואיל ומתקיימת החזקה שעניינה ניצול הכוח המכני של הרכב. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אולם בית המשפט המחוזי החליט, בהתחשב בנימוקי הבקשה ובכלל הנסיבות, כי אין מקום להכריע בשאלה נשוא הבקשה, בטרם סיום ההתדיינות בערכאה המבררת. לפיכך, נדחתה הבקשה.

המבקשת משיגה על החלטת בית המשפט המחוזי. לגוף העניין היא סבורה שבמקרה זה לא קמה תחולה לחזקה האמורה בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב. לדעתה, יש להכריע בשאלה זו כבר בשלב זה של הדיון, על-מנת למנוע את המשך ניהול ההליך באפיק שגוי.

דין הבקשה להידחות בכפוף לאמור להלן. אף שניתן היה ללכת, במקרה זה, במסלול אחר מזה שבחר בו בית המשפט המחוזי, הרי שאינני סבור כי יש מקום להתערבות "בגלגול שלישי" בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שאיננה חותמת את הדיון בשאלת קיומה של "תאונת דרכים" אלא דוחה אותו לשלב מאוחר יותר – במידה ויוותר צורך בכך. יחד עם זאת, נראה כי במקרה זה ראוי יהיה להשלים את הברור העובדתי לצורך הכרעה בשאלה אם אכן נפגע המשיב כתוצאה מהפעלת הכוח המכני. בתצהיר המשיב נכתב כי "תוך כדי משיכת הידית של וו האחיזה [של פח המלגזה] בכוח, התנדנדה המלגזה, שהייתה עוד בפעולה, הוו השתחרר, והתובע איבד שיווי משקל". לא ברור מתיאור זה אם הכוח המכני המרים את כף המלגזה היה הוא עצמו בפעולה בעת שארעה התאונה, ולשאלה זו חשיבות לצורך הכרעה בשאלת תחולת החוק. יש להבחין בין מצב דברים שבו הפעלת הכוח המכני ברכב מנועי נסתיימה קודם לתאונה ועל-כן אין קשר סיבתי משפטי בין "הניצול ההיסטורי" של הכוח המכני לתאונה, לבין מצב דברים שבו ארעה התאונה במהלך פעולתו של הכוח המכני, וכתוצאה מכך. בכל אלה אין גם כדי לייתר את הדיון בשאלה האם שינתה המלגזה את ייעודה המקורי.

הבקשה נדחית, אפוא, בכפוף לאמור ובלא צו להוצאות.