רע"א 11439/05 משה כחלון נ. קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.המבקש, יליד 1966, הוכר כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 בגין מחלת פרקים. בעבר נקבעה נכותו בשיעור 60.79%. בעקבות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי הושג הסכם פשרה בין הצדדים והדיון בעניינו הוחזר לוועדה הרפואית העליונה (להלן: "הוועדה").

2.הוועדה קיימה 3 ישיבות בעניינו של המבקש ובסופן קבעה את נכותו בשיעור של 76.48%. על קביעה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כב' השופטת ש' דותן) החליט לדחות את הערעור. בית המשפט קבע כי הוועדה, שנהגה כלפי המבקש באורך רוח, נתנה את החלטתה על יסוד המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה, בדיקות שערכה וצילומים עדכניים שקיבלה. עוד קבע כי המבקש ביקש לקיים את הדיון למרות שלא היה מיוצג, וכי הוועדה יצאה ידי חובת ההנמקה. בית המשפט התייחס להחלטת הוועדה לזמן את המבקש לבדיקה חוזרת בנוכחות רופא פסיכיאטר, לאור טענותיו הקשות, ולעובדה שבפועל לא צורף רופא פסיכיאטר לוועדה, לאור החלטת יו"ר הועדות הרפואיות שנימק את החלטתו בנימוק שהמבקש לא הוכר כמי שסובל מפגיעה נפשית. לאור האמור לעיל, החליט, כאמור, בית המשפט לדחות את הערעור.

3.על פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה שבפניי ובו חוזר הוא על טענותיו כפי שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, ובייחוד מבקש לדון בהיקף ותוכן חובת ההנמקה של הוועדה. לטענתו, הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחוות הדעת שהגיש מטעמו, וטעתה בכך שלא שיבצה רופא פסיכיאטר להרכב. לדעתו, היה על בית המשפט לקבוע כי הוועדה הפרה את כללי הצדק הטבעי כלפי המבקש בכך שלא עמדה על כך שייוצג על ידי עורך דין מטעמו.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כאמור, המבקש העלה את כל טענותיו בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט דן בהן והחליט לדחותן. כך למשל, קבע בית המשפט כי המבקש עצמו ביקש לקיים את הדיון ללא עורך דין, ואף ייצג עצמו מספר פעמים בעבר. כן קבע כי ההחלטה שלא לצרף רופא פסיכיאטר היתה בסמכות יו"ר הוועדות באשר להרכב הוועדות. עוד קבע כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת שהגיש המבקש והסכימה לחלק מהממצאים בה, אולם קבעה כי הנכויות שנקבעו בה אינן מוצדקות, לאור הממצאים שקבעה על סמך הבדיקות שערכה. לפיכך יצאה ידי חובת ההנמקה. מדובר איפוא, בקביעה רפואית של הוועדה הנמצאת בשיקול דעתה, והמבקש לא העלה כל שאלה משפטית כללית החורגת ממחלוקת הצדדים המצדיקה בירור נוסף ב"גלגול שלישי" (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3) 123).

לפיכך, דין הבקשה להידחות.