רע"א 1149/18 דן עופר נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (פש"ר 5023/09, כבוד השופט ע' כהן ), בגדרה הוגדל התשלום החודשי שחייב המבקש לשלם לנושיו במסגרת הליך פשיטת רגל בו הוא מצוי. במקביל לבקשה למתן רשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

בהחלטת בית משפט קמא נקבע כי התשלום החודשי שישלם המבקש לנושיו יוגדל מסכום של 500 ש"ח, לסכום של 4,500 ש"ח. בבסיס ההחלטה ניצבו שני נימוקים: הראשון הוא שהמבקש משתכר כ-14,000 ש"ח בחודש, בעוד שסך הוצאותיו המוצהרות עומד על כ-10,000 ש"ח בחודש. השני הוא שהוצאותיו של המבקש בגין תשלום שכר דירה על סך 4,000 ש"ח, ותמיכה בבת זוגו על סך 2,500 ש"ח – אינן הוצאות ראויות.

המבקש מסתייג מהחלטת בית משפט קמא וטוען כנגד שני הנימוקים. לגבי גובה הכנסתו טוען המבקש כי טעה בית משפט קמא עת הסתמך על תלושי שכר מפרויקט שהסתיים, בו שולמה תמורה בגין שעות נוספות. לגישתו, משכורתו פחתה עקב סיום הפרויקט, ולמעשה ללא מרכיב השעות הנוספות היא עומדת על 10,000 ש"ח. לגבי גובה הוצאותיו עבור שכר הדירה והתמיכה בבת זוגו טוען המבקש כי הן הוצאות ראויות ולגיטימיות.

2.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. המבקש הציג שבעה תלושי שכר משנת 2017, אשר בשישה מתוכם סכום הנטו עומד על 14,000 ש"ח, ובתלוש הישן ביותר סכום הנטו עומד על 13,500 ש"ח. בתלושי השכר מופיע מרכיב של שעות נוספות על סך 4,000 ש"ח. לטענת המבקש תלושים אלו אינם רלוונטיים עוד שכן הפרויקט בגינו ניתנו תלושים אלו כבר הסתיים. כראייה לכך צירף המבקש תעודת גמר למבנה שניתנה מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה בחולון. שני קשיים עולים מטענת המבקש בהקשר זה. ראשית, אין כל ראיה לקשר שבין תעודת הגמר למרכיב השעות הנוספות ששולם למבקש. שנית, וזהו העיקר, אין במסמכים שהובאו כל ראיה לכך שאכן מעתה ואילך משכורתו תעמוד על סכום של 10,000 ש"ח. החלטתו של בית משפט קמא ניתנה על סמך התלושים העדכניים שהציג המבקש – ובהתבסס עליהם נראה כי לא נפלה כל שגגה. יתרה מכך, המבקש לא קיים את החלטת בית המשפט בדבר צירוף העתק הדוחות החודשיים, ומכאן אין לו להלין על מסקנת בית משפט קמא מכוח החומר שהובא לעיונו. ברי כי על חייב בתשלומים לספק לבית המשפט את התיעוד הנדרש, ובוודאי את התיעוד שחויב להציג. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, ואף מבלי להידרש לטענת המבקש שההוצאות הינן ראויות.

3.

לאור האמור דין הבקשה להידחות. מכאן שדין הבקשה לעיכוב הביצוע להימחק. אין צו להוצאות.