רע"א 115/03 עופר קליין נ. מדינת ישראל

כנגד המבקשים (ביחד עם נאשמת נוספת) התנהלו הליכים פליליים ואזרחיים, על רקע עבירות מס שבהן הואשמו . ההליך נושא הבקשה שבפניי נוגע לפן האזרחי של הסכסוך, בגדרו חתמו הצדדים על הסכם ובו נקבע:

הסכומים ששולמו ע"י חברת מפרם בע"מ עד 31/12/88 ושהועברו למס הכנסה, בין אם ע"י ניכוי במקור מלקוחות, ובין בתשלום ישיר למס הכנסה, מהווים כיסוי מלא ומוחלט של כל החובות וההתחייבויות מכל סוג שהוא של [המבקשים ואחרים] ביחד ולחוד, לבין [אגף מס הכנסה ואחרים] ביחד או לחוד, לרבות קרן, קנסות, הפרשי הצמדה וריבית, וכל תוספת ו/או חבות שהיא, וזאת בגין כל התקופה עד לתאריך 31/12/89 כולל.

בשנת 89' שילמו המבקשים תשלומים שונים ובהם ניכויי מס במקור מתשלומים ומשכורות, מקדמות ותשלומים על חשבון שנים קודמות של המבקשים 1-5; כספים שהועברו על-ידי המשיבה 6 (להלן: מפרם) בגין שומה עצמית בעסקת קומבינציה של מכירת קרקע ושומה עצמית בעסקה של מכירת קרקע מבונה, וכן קיזוז החזרים שהגיעו למפרם בין שתי עסקאות המקרקעין. או-אז התעוררה השאלה, הקשורה לפרשנות הראויה של ההסכם, אם תשלומים אלה הם מסוגי התשלומים הכלולים בהסכם ומשכך, שולמו ביתר ויש להשיבם למבקשים (כטענת המבקשים), או שמא תשלומים אלה לא היו כלולים בהסכם, וממילא אין מקום להשיבם (כטענת המשיבים).

בית-משפט השלום בחיפה, בהסתמך על הראיות שבפניו, קיבל את עמדת המבקשים לעניין סכומי המס שנוכו והועברו על-ידי מפרם, אך אימץ את עמדת המשיבים לעניין התשלומים האחרים.

על החלטה זו הגישו המבקשים והמשיבים ערעור וערעור-שכנגד לבית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא שמואל פינקלמן והשופטים שושנה שטמר וראיק ג'רג'ורה) קיבל את ערעור המשיבים ופסק, על פי חומר הראיות, כי כל הסכומים לא נכללו בהסכם וממילא אין מקום להחזירם.

דין הבקשה – להידחות, שכן עניינה פרשנות הסכם ספציפי והיא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הספציפי של המבקשים, והמצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".

מעבר לדרוש אעיר, כי אף לגוף העניין התוצאה אליה הגיע בית-המשפט המחוזי מעוגנת בלשון ההסכם, ולא מצאתי מקום לסטות מהפרשנות שאותה אימץ.

הבקשה נדחית איפוא.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.