החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 11548/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יורם ירוחם לוי

ניתן ביום

בקצרה

תאגידיםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות הערעור נדחתה. בית המשפט קבע כי המבקשות לא הרימו את הנטל להוכיח זיוף של החותמת על תעודת ביטוח החובה, וכי ההכרעה העובדתית של הערכאה המבררת אינה מצדיקה התערבות. המבקשות חויבו בשכר טרחה.

העובדות

המשיב נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת נסבה על חותמת בנק שנמצאה על תעודת ביטוח החובה, שכיוונה הפוך, וכן על חתימה בכתב יד. המבקשות טענו כי המשיב חתם על הטופס וכי לא התקבל תשלום הפרמיה בבנק, אך בית המשפט המחוזי קבע כי נטל השכנוע לא הורם והפוליסה תקפה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החותמת הטבועה על תעודת ביטוח החובה כאישור לתשלום מזויפת?
  2. 2.האם הורם נטל השכנוע להוכחת זיוף החותמת על ידי המבקשות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לערעור אינו נוהג להתערב בהכרעות שבעובדה, אלא במקרים יוצאי דופן כאשר קיימת טעות גלויה על פני הפסק.

    ״הכלל הוא כי בית המשפט לערעור אינו נוהג להתערב בהכרעות שבעובדה, אלא במקרים יוצאי דופן מקום בו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם של זיוף ותרמית מונח על כתפי הטוען לזיוף.

    ״הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם של זיוף ותרמית מונח על כתפי המבקשות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ביטוח חובה
  • תעודת ביטוח
  • חותמת
  • זיוף
  • נטל השכנוע
  • טעות גלויה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

11548/05

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקשות:

1. מנורה חברה

לביטוח בע"מ

2. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. יורם ירוחם

לוי

2. המוסד לביטוח לאומי

3. בוואב רימון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי ב ירושלים מיום

1.11.05 בת.א. 1021/99 שניתנה על-ידי כבוד השופטת מ' מזרחי

בשם המבקשות: עו"ד ע' לוי

בשם המשיב 1: עו"ד י'

דייויס

החלטה

1.ביום 16.8.1998 נפגע המשיב בנוהגו ברכב. הוא הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בשעתו התעוררה השאלה האם החזיק המשיב ברישיון נהיגה בר-תוקף; לשאלה זו ניתנה תשובה חיובית והעניין אינו עומד עוד בפנינו. שאלה אחרת שהועלתה נוגעת לתעודת ביטוח החובה – האם החותמת הטבועה בה כאישור לתשלום מזויפת היא אם לאו. החלטתו של בית המשפט קמא בשאלה זו השנייה, היא המונחת בפנינו היום.

אין מחלוקת כי חותמת של בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: הבנק) מצויה על גבי תעודת הביטוח; אין גם מחלוקת כי כיוון הטבעתה של חותמת זו הפוך מכיוון ההטבעה הרגיל, וכי קיימת חתימה בכתב יד. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לזהות האדם שביצע את החתימות. נפקות המחלוקת היא זו: במידה ויוכח כי אין מדובר בחתימה שהטביע נציג הבנק, אלא המשיב עצמו, אזי תעודת הביטוח אינה תקפה, כיוון שחותמת מזויפת אין כוחה יפה ללמד על קיומו של תשלום. המשיב גורס כי שילם עבור ביטוח החובה וכי חותמת הבנק מעידה על כך. אין הוא חולק על כך שבפועל לא קיבלה חברת הביטוח לידה את הפרמיה בסכום הנקוב על גבי פוליסת ביטוח החובה, אך לשיטתו, אי העברת הכספים לחברת הביטוח היא טעות שמקורה בהתנהלות רשלנית של פקיד הבנק, ואין בה כדי לאיין את התשלום ואת תוקף הפוליסה. המבקשות, מצידן, הציגו גרסה אחרת. לטענתן, המשיב הוא זה שהחתים את טופס הביטוח ולא פקיד הבנק, וחתימתו היא המצויה על גבי חותמת הבנק. המשיב, כך הן טוענות, המתין לשעת כושר, וכאשר קם משולחנו פקיד הבנק, החתים בחטף את הטופס. לעמדתן, סברה זו מתיישבת, בין היתר, עם העובדה שהחותמת על הטופס הפוכה, ועם הכחשתו של פקיד הבנק כי הוא עצמו חתם באופן ידני על הטופס. בנוסף, מן הרישומים של הבנק עולה, כך מטעימות המבקשות, כי לא התקבל בבנק תשלום בסכום הנקוב על תעודת הביטוח. על פי עדותו של סגן מנהל הסניף הובהר כי הקופות באותו יום נסגרו כולן כאשר הן מאוזנות או ביתרה של שקלים בודדים, אף החשבון אליו מתנקזות הגביות החיצוניות לשם העברה לגופים שונים, התאזן באופן מוחלט עם יתרת אפס, דבר המצביע על כך שכל הכספים שנמסרו לבנק, לשם העברתם, הועברו ולא נותרו בידיו. עוד נטען כי לא זו בלבד שלא נמצא סכום הפרמיה אצל הפקיד הבנק, אלא אף לא נמצא שובר הגבייה, שאמור היה להישאר בידו.

2.בית המשפט המחוזי, בהחלטה מפורטת ומנומקת, קבע כי המבקשות לא עמדו בנטל השכנוע להראות כי החותמת הוטבעה על ידי המשיב. בית המשפט בחן את חוות הדעת הגרפולוגיות השונות שהוצגו בפניו, המציגות מסקנות שונות בתכלית זו מזו, וקבע כי לא ניתן להכריע ביניהן. על כן, קבע בית המשפט כי לא ניתן ליחס את החתימה הידנית לפקיד הבנק או למשיב. בית המשפט לא מצא ראייה ישירה לכך שהמשיב הוא שהחתים את תעודת הביטוח, ודחה את הטענה כי זוהי האפשרות היחידה העולה מהנסיבות, או אף האפשרות המתבקשת ביותר. בית המשפט התייחס למאזן הכספי של הבנק, וקבע כי מאחר ובאותו יום ביצע המשיב מספר פעולות בבנק, ובהן הפקדת סכום מזומן שיכול היה לשמש לתשלום עבור הביטוח, ניתן להגיע למסקנה כי אין סתירה בין דבריו של המשיב לרישומי הבנק. עוד נפסק כי העדרו של מסמך המתעד את העברת הכספים לחברת הביטוח, יכול להיות מוסבר על ידי מחדל של פקיד הבנק; ביום המדובר התרחשה תקלה במחשבי הבנק, וחלק מהפעולות לא בוצעו במועד הבקשה אלא מספר שעות לאחר מכן. בנסיבות אלו, כך נקבע, "סבירה האפשרות שנוצר נתק רישומי וביצועי בין בקשת התובע לשלם את הפרמיה לבין הביצוע והרישום בפועל". לאור הדברים האלה, ויתר הממצאים של בית המשפט, נקבע כי תעודת הביטוח תקפה.

3.על קביעות אלו מלינות המבקשות. לטענתן, טעה בית המשפט קמא בקובעו כי לא הורם נטל השכנוע להוכיח כי החותמת על גבי תעודת הביטוח נחתמה על ידי המשיב שלא כדין. לשיטתן מצבור הראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט קמא אינו מותיר ספק כי החותמת לא הוטבעה על ידי פקיד הבנק, וכי לא הוא שחתם בכתב ידו על אישור התשלום.

4.דין הבקשה להדחות. בית המשפט המחוזי דן בכל השאלות העובדתיות המתעוררות בעניינו וניתח אותן לעומקן; בית המשפט התרשם מהעדויות שהיו לפניו וקבע כי נטל השכנוע לא הורם על ידי המבקשות. הכלל הוא כי בית המשפט לערעור אינו נוהג להתערב בהכרעות שבעובדה, אלא במקרים יוצאי דופן מקום בו קיימת טעות גלויה על פני הפסק. במקרה זה לא מצאתי עילה לסטות מכלל זה. אכן, נסיבות המקרה מעוררות תמיהות מסוימות, ובית המשפט קמא לא קבע באופן נחרץ מיהו זה שהטביע את החותמת על גבי הפוליסה. יחד עם זאת, ועל כך אין מחלוקת – הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם של זיוף ותרמית מונח על כתפי המבקשות. בנטל זה, כך קבעה הערכאה המבררת תוך בחינה קפדנית של הראיות, לא עמדו. בכך לא שוכנענו כי יש מקום להתערב.

משכך הבקשה נדחית. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב 1 בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ט"ו באדר התשס"ו

(15.3.06).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"א 6724/13הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ. פלוניהחלטה
  • ע"א 7259/10מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. לוי יורם ירוחםפסק-דין

הלכות

  1. 1בית המשפט לערעור אינו נוהג להתערב בהכרעות שבעובדה, אלא במקרים יוצאי דופן כאשר קיימת טעות גלויה על פני הפסק.
  2. 2הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם של זיוף ותרמית מונח על כתפי הטוען לזיוף.