פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1171/00 - א'
בפני:
כבוד
השופט י' טירקל
המבקשים
:
1.
עו"ד יעקב ריבנוביץ
2.
בנק לאומי לישראל בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
אלי סדון
2.
אלרום השקעות בינוי
ותעשיה בע"מ
(בכינוס נכסים)
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה בתיק פש"ר 125/99
(בש"א
10789/99, בש"א 10630/99)
שניתנה
ביום 5.1.2000 על ידי כבוד
השופט
מ' נאמן
ובקשה
לעיכוב ביצוע
בשם
המבקשים: עו"ד י' ריבנוביץ, עו"ד ד'
טימור
החלטה
1.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' נאמן) מינה את המבקש מס' 1 (להלן - "הכונס") להיות כונס נכסים זמני - ומאוחר יותר, כונס נכסים קבוע - לנכסי המשיבה מס' 2 (להלן - "החברה"), לצורך מימוש שעבודים שבידי המבקשת מס' 2 (להלן - "הבנק") על נכסי החברה.
הכונס הגיש לבית המשפט בקשה למתן הוראות שבגדרה ביקש לתפוס את מערכת הנהלת החשבונות של החברה ואת כל מסמכיה שבמתחם הנהלת פארק התעשיה שבו פועלת החברה, לפנות את משרדי הנהלת הפארק ולתפוס חזקה בהם וכן לאסור על המשיב מס' 1 (להלן - "מר סדון") - שהוא הבעלים והמנהל של החברה - להכנס למתחם הפארק. בית המשפט נעתר לבקשה למעט הבקשה לסעד האחרון, שבית המשפט נעתר לה באופן חלקי. לענין זה קבע כי מר סדון יורשה לקיים פעילות משרדית של "חברת פורס" - שהיא חברה שבבעלותו מלבד החברה - מתוך חדר שיקצה לו הכונס במתחם הפארק. עוד הורה - "משום 'ועשית הישר והטוב'" - כי הכונס יעמיד לרשותו "כלי או כלים הדרושים לו לצורך פעילותו.
הכונס והבנק ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה וכן ביקשו לעכב את ביצועה.
2.הטעם העיקרי, בתמצית, שעליו סומכת הבקשה להרשות ערעור הוא כי מר סדון פעל בעבר במטרה לחבל בהליכי כינוס הנכסים וכי המשך פעילותו במתחם הפארק יחבל בהליכים בעתיד ועלול לגרום נזקים חמורים. עוד נטען כי חברת פורס הנזכרת היא חברה של מר סדון שאין לה קיום עצמאי וכי אין להתיר לה לפעול במתחם הפארק. לטענת הכונס והבנק קבע בית המשפט ממצאים בענינים אלה כגירסת הכונס ולפיכך היה עליו להעניק לכונס את הסעד שביקש במלואו.
לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. נקבע בהחלטה כי הקצאת החדר לפעילותה של חברת פורס תהיה רק "עד להכרעה בהליך משפטי ראוי ובערכאה המתאימה בשאלה אם ועד כמה יש נפקות לחוזה שבין אלרום ופורס". עוד נקבע, לענין הכלי או הכלים שיועמדו לרשותו של מר סדון, כי הם בבעלות הכונס וכי "למר סדון תנתן רשות שימוש בהם בלבד, רשות שתהיה נתנת לביטול בכל עת". כמו כן חוייב האחרון בערבות אישית לשמירת תקינות הציוד והחזרתו לכונס בכל עת שידרוש אותו. בית המשפט אף הוסיף וקבע ש"אם יסבור הכונס שמר סדון מנצל את החלטתי זו כדי להמשיך ולחבל בעבודתו ככונס הוא יהיה רשאי לעתור בענין זה שנית". אין, אפוא, בהוראות אלה דבר המונע מן הכונס להמשיך בפעולות הכינוס, או לחזור ולעתור לבית המשפט המחוזי בשעת הצורך.
3.הבקשה להרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעכב את הביצוע.
ניתנה היום, י"א באדר א' תש"ס
(17.2.2000).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00011710.
M01
- /מפ