רע"א 118/16 צופיוף זבולון נ. ינקוביץ אסתר

1.המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים, במסגרתה עתר למתן צו לאכיפת הסכם ערבות שנכרת, לטענתו, בינו לבין משיבה 1 וכן למינוי בא-כוחו ככונס נכסים למימוש הערת אזהרה שנרשמה לטובת המבקש על זכויות משיבה 1 במקרקעין מסוימים בפתח תקווה. זאת לצורך רישום זכויות משיבה 1 במקרקעין על שמו, לתפיסת החזקה בהם ולמכירתם. תביעת המבקש נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (ה"פ 48779-11-12, כב' השופטת ה' עובדיה ).

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור שבכוונתו להגיש. במהות, עתר המבקש למתן סעד זמני (ראו סעיף 7 להחלטת בית המשפט המחוזי), שלא תימחק הערת האזהרה שנרשמה לטובתו. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, באופן שקבע כי בכפוף להפקדת פיקדון בסך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי המבקש, יהיו המשיבים מנועים מלפעול למחיקת הערת האזהרה עד להכרעה בערעור או עד חלוף המועד להגשתו.

2.על החלטה זו הוגשה הבקשה שבפניי. לטענת המבקש, ההחלטה לא התייחסה לבקשתו לעיכוב תשלום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שהושתו עליו בפסק הדין, בגובה של כ-20,000 ₪. נטען כי המשיבים מצויים בחובות של למעלה מחצי מיליון שקלים, כך שאם יזכה המבקש בערעורו לא יוכל להשיב הגלגל לאחור ולהיפרע מהם את הסכומים שעליו להעביר לידיהם על פי פסק הדין. עוד טוען המבקש כי סכום הפיקדון שנקבע כתנאי לאי מחיקת הערת האזהרה הוא גבוה יתר על המידה ואין ביכולתו לעמוד בו, בייחוד כשברקע הפקדת ערבון נוסף בסכום דומה לצורך הגשת הערעור לבית משפט זה.

3.לאחר עיון בבקשה וצרופותיה, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בהגשת תגובה. המבקש משיג כנגד שני רכיבים בהחלטת בית המשפט המחוזי: האחד, העדר התייחסות לעיכוב הרכיב הכספי בפסק הדין ; והשני גובה העירבון שנקבע. המשותף לשניהם הוא טענותיו בדבר אי יכולתו לעמוד בתשלום המצטבר באופן הפוגע בזכויותיו. דא עקא, כי טענה עובדתית זו נטענה בעלמא וללא תמיכה בתצהיר. עוד עולה מהבקשה כי לשיטת המבקש עצמו, מכירת הנכס איננה אפשרית לעת הזו. ככל שאכן כך הוא, מתחזקת המסקנה כי לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך מאי עיכוב הביצוע.

מעבר לכך ולגופו של עניין, אין מקום להיעתר לבקשה. ביחס לעירבון, נדמה כי אין מדובר בסכום גבוה מדי, בין היתר לנוכח העובדה כי השאלה שהוכרעה בפסק הדין ותיבחן במסגרת הערעור עניינה זכויות במקרקעין. גם באשר להוצאות שנפסקו, אין הן על הצד הגבוה ומכל מקום הלכה היא כי בית משפט זה לא יטה להתערב בקביעות אלה של הערכאה קמא.

4.הבקשה נדחית. בהעדר תגובה אין צו להוצאות.