רע"א 1192/14 אלכסנדר בריזמן נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

1.

בית משפט השלום בירושלים חייב את המבקשים לשלם למשיב סך של 107,355 ש"ח על פי מסמכי ערבות שחתמו לחוב של אחיהם. המבקשים טענו, בעיקרו של דבר, כי לא הבינו על מה חתמו; וביחס למסמך נוסף שנחזה להיות חתום על ידם – טענו כי גילוהו לראשונה במהלך החקירה הנגדית. המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. הבקשה הוגשה בחלוף 18 יום לאחר המועד בנימוק שהאיחור נבע מטרגדיה משפחתית – פטירת חמו של המבקש 1 (אשר השפיע גם על המבקשת 2, שהיא אחותו ושכנתו של האחרון); ומהטעם שהתנהלו מגעים לפשרה בין המבקשים לבין המשיב. רשם בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' שמיע ) דחה את הבקשה בקובעו כי המדובר בנסיבות שלמבקשים הייתה שליטה עליהן; כי לא הוברר מדוע המבקש 1 לא ביקש מבא כוחו להגיש את הערעור עבורו ולמצער להגיש בקשה להארכת מועד לפני חלוף המועד להגשת ערעור; וכי לא הוברר מדוע המבקשת 2 לא פעלה להגשת הערעור על ידה. ערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי על החלטת הרשם – נדחה. בית המשפט (כב' סגן הנשיא י' צבן ) הוסיף לטעמים שמנה הרשם כי להערכתו סיכויי הערעור אינם גבוהים.

2.

מכאן הבקשה שלפניי, אשר במסגרתה טוענים המבקשים כי בקשתם מעלה שאלות משפטיות עקרוניות ובהן אם מחלתו של קרוב משפחה וניהול משא ומתן לפשרה מגבשים טעם מיוחד להארכת מועד; וכן כאלו הנוגעות למחדלים והפרות מצד המשיב בנסיבות דנן.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, באתי למסקנה שדינה להידחות.המדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת רשם בית המשפט המחוזי שלא להאריך למבקשים מועד להגשת ערעור. טענות המבקשים נבחנו פעמיים ובשתיהן בא בית המשפט למסקנה זהה. בנסיבות אלו אין הצדקה לקיים בירור שלישי באותה סוגיה, אשר אינה חורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים הישירים למחלוקת שלפניי, ואינה אלא יישום פרטני של ההלכות הנוגעות לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד.

אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.