פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1197/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הספר סנט ג'ורג'
2. מוטרניית אלקודס הכנסייה האנגליקנית
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים
מיום 23.12.08 בע"א 11406/07 שניתן על-ידי כבוד השופטים ג' שטייניץ, ר'
כרמל ור' שטרנברג אליעז
בשם המבקש:
עו"ד גאדה
חליחל-יאסין
בשם המשיבים:
עו"ד מאהר שחאדה;
עו"ד טועמה עודה
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ג' כנפי-שטייניץ, ר' כרמל ור' שטרנברג-אליעז ), שבו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום שדחה את תביעתו לפיצויים בגין עבירות מין שבוצעו בו בשטח המשיב 1 (בית הספר סנט ג'ורג'; להלן גם: בית הספר ).
2.
בין החודשים אוקטובר 1997 לפברואר 1998 בהיותו תלמיד בבית הספר, נפל המבקש קורבן לעבירות מין שביצע בו עובד ניקיון במקום; העובד הורשע לאחר מכן בביצוע העבירות בבית המשפט המחוזי בירושלים. המבקש הגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו עקב עבירות אלה בבית משפט השלום בירושלים, נגד המשיבים, וזאת לפי עוולת הרשלנות. בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבקש. בית המשפט הגיע אל המסקנות העובדתיות הבאות:
נעברו אותן עבירות מין קשות בתובע על ידי העובד, שהיה נער בן 16, העבירות נעברו בשטח בית הספר, בתוך כיתות ובתוך השירותים, סמוך לאחר סיום שעות הלימודים. בית הספר העסיק שומר בשער, וכן היה פיקוח של המנהלת והמורים. כיתות בית הספר היו ננעלות לאחר סיום הלימודים. לא הייתה לבית הספר אינדיקציה כי העובד עלול לבצע מעשים נוראיים שכאלה. המעשים נודעו לבית הספר בדיעבד, לאחר שהתובע סיפר לאמו, וזאת לאחר המעשה האחרון.
לאורן של קביעות אלה, ולאור העמימות הראייתית שנבעה מכך שהמבקש בחר שלא להעיד, קבע בית משפט השלום כי לא הוכחה התרשלותם של המשיבים. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר נדחה אף הוא מאותם הטעמים שהביאו לדחיית התביעה בבית משפט השלום. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
3.
עיקר טענותיו של המבקש בבקשת רשות הערעור מופנות נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. לטענתו, הוכח כי הפיקוח של בית הספר לא היה סביר וכי בית הספר התרשל בכך שבחר להעסיק את עובד הניקיון ללא שערך בירור מספק לגביו. עוד טוען המבקש כי היה מקום להעביר את נטל ההוכחה למשיבים מכוח הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, וכן בשל הנזק הראייתי שגרמו בכך שלא הקימו וועדה לחקירת על נסיבות האירוע. המשיבים סומכים ידיהם על פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לטענתם אין עילה לדון בבקשה ב"גלגול שלישי" שכן רובה ככולה מופנית נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום להעביר את נטל ההוכחה בנסיבות המקרה וכי לא הוכח כי התקיימה התרשלות מצידם.
4.
דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מציג כל עילה מבוררת להעלות את המקרה לדיון ב"גלגול שלישי". טענותיו מופנות בעיקרן נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, וטענות אלה אינן מעלות סוגיה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או כללית. אין מדובר במקרה שבו היה מקום להעביר את נטל ההוכחה, התנאים הקבועים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין לא התקיימו, וצודקים המשיבים בטענתם כי משנערכה חקירה על ידי המשטרה ותיק החקירה היה פתוח לפני המבקש, אין מקום לטענה בדבר נזק ראייתי הגלום באי קיומה של חקירה פנימית.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה באייר התשס"ט (19.5.2009).
המשנה-לנשיאה