רע"א 12006/04 יפעת ויינברגר נ. ג.ג. מרגנית בע"מ

1.בפני בקשה לביטול החלטת כב' הרשם שחם מיום 30.5.05, אשר דחתה את ההליך בשל אי הפקדת עירבון. כן מבוקש, בשנית, לפטור את המבקשת מעירבון. לחלופין מבוקש להמיר את העירבון בהתחייבות עצמית. עניינו של ההליך שבכותרת בנזק גוף אשר נטען כי נגרם למבקשת. לבית משפט זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' ולנר), אשר דחתה את בקשת המבקשת להאריך לה המועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, פסק-דין בו נדחתה תובענת המבקשת והיא חויבה בהוצאות בסך 30,000 ₪ עקב אי התייצבות לדיונים ואי הגשת תצהירים מטעמה.

2.המבקשת טוענת כי אין ביכולתה להפקיד עירבון מטעמים כלכליים, אשר רק עתה יש בידה להוכיחם. כן טוענת היא כי החלטת כב' הרשם שחם, כמו גם החלטת כב' הרשמת ולנר, הן הרות גורל בעבורה, שכן היא בחורה צעירה וחסרת כל, וההחלטות האמורות ניתנו כנגדה מסיבות טכניות בלבד.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, המבקשת לא נתנה כל טעם להתעלמותה מן ההליכים שהתנהלו בבית משפט זה, ולעובדה כי בקשתה מוגשת זמן רב לאחר מתן ההחלטה האמורה. המשיבות טענו עוד, כי המבקשת עשתה לעצמה לנוהג להתעלם מהחלטות בית המשפט, לא להתייצב לדיונים, לא להגיש מסמכים, ולהטריח את הצדדים ואת הערכאות השונות בבקשות לבטל את תוצאות התנהלותה. עוד טענו המשיבות כי לא שולמו הוצאות שנפסקו כנגד המבקשת, סיכויי ההליך נמוכים, ודווקא מצבה הכלכלי של המבקשת הוא שמעלה את החשש כי הוצאות שייפסקו שוב לא ישולמו. לבסוף נטען, כי בשלב זה מאזן הנזקים נוטה לטובת המשיבות, לאור התנהלות והתמשכות הדברים עד כה.

4.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דינה להידחות. גם אם אניח כי בידי סמכות להיזקק להליך זה נוכח דחייתו בשל אי הפקדה, הרי שאין מקום לנקוט כך במקרה זה. המבקשת אינה מגלה בבקשתה כל טעם מספק להתנהלותה עד כה. אמנם המבקשת מציעה ראשית נימוקים לעובדת אי התייצבותה לדיונים בערכאות הקודמות, אך היא אינה מנמקת כנדרש את התעלמותה מן ההחלטות שניתנו בבית משפט זה בעניינה. המבקשת אף אינה מתייחסת לנזקם של המשיבות מהתנהלות ההליכים. יש חשיבות גם לעובדה כי לא שילמה הוצאות שנפסקו כנגדה. נוכח סכומי ההוצאות הגבוהים שנפסקו כנגד המבקשת, כמו גם מהערות השופטים בהחלטותיהם, עולה אי נוחות גוברת נוכח התנהלות המבקשת. בנסיבות אלה, ומשעה שהבקשה אינה מגלה אף נימוק של ממש או טעם טוב להיעתר לה, דין הבקשה להידחות.

5.התוצאה היא כי החלטת כב' הרשם שחם בדבר דחיית ההליך עומדת על כנה. בשלב זה, ונוכח סכומי ההוצאות הגבוהים שכבר נפסקו, נמנע אני - לא בלי היסוס - מלפסוק הוצאות נוספות כנגד המבקשת.