פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1208/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
דבורה קוזניץ
נ ג ד
המשיבים:
1. עדי חן תעשיות עדינות 1991 בע"מ
2. תכשיטי השרון (צחי) בע"מ
3. צחי זמיר
4. טלי זמיר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ב-בש"א
21187/08 (במסגרת ת.א 2585/02) מיום 7.1.2009, שניתנה על ידי כבוד סגנית הנשיא
ד'
פלפל
בשם המבקשת:
עו"ד שלוה פוטשניק
בשם המשיבה 1:
עו"ד יהושע ננר
החלטה
1.
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ( סגנית הנשיא ד' פלפל ), בה נדחתה בקשת המבקשת להשבת תכשיטים.
להלן אפרט את ההליכים שקדמו לבקשת רשות הערעור.
ת.א 2585/02 - התביעה העיקרית
2.
המשיבה 1 (להלן: עדי חן ) הגישה תביעה נגד המשיבים 2-4 וכן נגד אריה זמיר, אשר אינו צד לבקשת רשות הערעור, בה תבעה השבתם של תכשיטים השייכים לה והנמצאים בידי הנתבעים (להלן: התביעה העיקרית ). כן תבעה תשלום פיצוי בגין איחור בהשבת התכשיטים, ותשלום פיצוי בגין תכשיטים נוספים, אשר נגנבו ממנה על ידי המשיב 3 (ת.א 2585/02, בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו). זה המקום לציין, כי המשיב 3 הורשע בדין פלילי בגניבה מעדי חן, וריצה את עונשו.
בש"א 18296/06 - צו עיקול זמני
3.
עדי חן הגישה בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד. בבקשה נטען, כי המשיבים 3 ו-4 הבריחו רכוש, הכולל זכות בדירת מגוריהם שעוקלה בעיקול זמני, כתוצאה מתקלה שנפלה ברישום העיקול. עדי חן טענה, כי חרף העובדה שהמבקשת, אשר אינה צד לתביעה העיקרית, רשומה כבעלת החנות "זהב", זו שייכת הלכה למעשה, על תכולתה, למשיב 3. תכולה זו נרכשה מכספי גניבות שגנב המשיב 3 מעדי חן או מכספי נכסים שהבריח, לרבות תמורת מכירת הדירה. ביום 30.8.2006 ניתן צו עיקול זמני, אשר הורה בין היתר על עיקול בתפיסה של כל תכולת חנות התכשיטים "זהב".
4.
ביום 5.9.2006 הגישו המשיבים 2-4 וכן אריה זמיר בקשה לביטול צו העיקול הזמני. בבקשה נטען, בין היתר, כי החנות "זהב" נפתחה ומנוהלת מכספי המבקשת ושותפתה בלבד, ואין למשיבים 2-4 ולאריה זמיר כל חלק בהשקעות אלה. ביום 14.3.2007 נתן בית המשפט (הרשם ד' גלדשטיין ) את החלטתו. בית המשפט ציין, כי מי שעבד בחנות והיה המוציא והמביא היה המשיב 3, וכן אשתו, המשיבה 4. בהעדר תצהירי המשיבים 3 ו-4, בהעדר הסברים כיצד מהשקעה של 250,000 ש"ח עד 450,000 ש"ח ברכישת תכשיטים תוך שלוש שנים עלה שווי המלאי לשווי שבין 1,250,000 ש"ח ל-2,500,000 ש"ח, ובהעדר הוכחה כיצד מומנה רכישת כמות תכשיטים של 21.5 ק"ג , נדחתה הבקשה לביטול העיקול.
ה.פ 200786/06 – בית משפט השלום בתל-אביב-יפו
5.
ביום 5.9.2006 הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ה.פ 200786/06), שם עתרה "ליתן פסק דין המצהיר כי המבקשת הינה הבעלים הבלבדי של כל תכולת החנות הידועה בשם "זהב" ברח' ויצמן 84 בכפר סבא, ואשר הוצאה מהחנות על פי צו עיקול שניתן ביום 30.8.2006... כנגד מר יצחק זמיר...". ביום 5.9.2007 הורה בית המשפט (השופטת ר' ניב ) על מחיקת המרצת הפתיחה, לבקשתה של עדי חן.
ה.פ 390/07 – בית משפט השלום בכפר סבא
6.
ביום 19.12.2007 הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית משפט השלום בכפר סבא (ה.פ 390/07), שם עתרה להצהיר כי הינה הבעלים של החנות "זהב", על תכולתה. על כן עתרה המבקשת להורות לעו"ד ננר, בא כוחה של עדי חן, להשיב לידיה לאלתר את התכשיטים המוחזקים אצלו, המפורטים בנספח נפרד.
7.
ביום 15.1.2008 הגישה עדי חן בקשה לדחייה על הסף של המרצת הפתיחה, ולחילופין למחיקתה. הבקשה נדחתה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו שהגישה עדי חן לבית המשפט המחוזי מרכז
נדחתה אף היא.
8.
ביום 13.5.2009 הגישה המבקשת במסגרת תביעה זו בקשה לעיכוב הליכי מימוש ומכירה של התכשיטים בתיק ההוצל"פ (בש"א 2520/09). ביום 14.5.2009 נתן בית המשפט (השופט ד' גדול ) צו ארעי. ביום 16.6.2009, לאחר שהוגשה תגובת עדי חן ותשובה לה, החליט בית המשפט ליתן עיכוב זמני עד להכרעה בתיק העיקרי.
9.
בינתיים, ביום 9.9.2008, ניתן פסק דין בתובענה העיקרית. בית המשפט קיבל את תביעתה של עדי חן בחלקה, ופסק כדלקמן: צחי וטלי זמיר, ביחד ולחוד, ישלמו לעדי חן 917,760 ש"ח. תכשיטי השרון תשלם לעדי חן פיצוי בסך 1,089,840. כן נפסק, כי תכשיטי השרון, וכן צחי וטלי זמיר ישאו, ביחד ולחוד, בתשלום שכ"ט עו"ד לטובת המשיבה, בסך של 200,000 ש"ח + מע"מ. תכשיטי השרון, וכן צחי וטלי זמיר, ישלמו גם את הוצאות המשפט של התובעת, אותן ישום הרשם.
בש"א 2010/08- בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
10.
ביום 15.1.2008 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בקשה להורות על העברת התכשיטים המוחזקים על ידי עו"ד ננר על פי צו העיקול. המבקשת עתרה להעברת התכשיטים לידי נאמן אחר, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. כן עתרה המבקשת למנות את עו"ד פוטשניק, באת כוחה, כנאמן יחד עם עו"ד ננר, ולהורות לצדדים להפקיד את התכשיטים בכספת בבנק, שתילקח על ידי שני הנאמנים.
11.
בבקשתה טענה המבקשת, כי התכשיטים המפורטים בנספח נפרד, שנתפסו בחנות שבבעלותה, "חנות זהב", שייכים לה. המבקשת ציינה כי הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא בקשה למתן סעד הצהרתי, ושם עתרה בין היתר להשבת התכשיטים הללו. לטענתה, בקשה זו מוגשת מכיוון שנודע לה כי עו"ד ננר מסר לידיו של נציג עדי חן, מר מאיר חוזז, את התכשיטים. באותה נשימה נטען, כי קיים חשש שעו"ד ננר ימסור לעדי חן את התכשיטים הללו עוד בטרם ינתן פסק הדין ההצהרתי לו היא עותרת בבית משפט השלום בכפר סבא.
12.
ביום 17.2.2008 דחה בית המשפט (סגנית הנשיא ד' פלפל ) את הבקשה, בקבעו כי התכשיטים נתפסו במסגרת צו עיקול תקף, וכי לא ברור ממי נודע למבקשת המידע בדבר העברת התכשיטים על ידי עו"ד ננר, ומתי לעמדתה השתנה המצב, וכן לאור תגובתו של הכונס.
בש"א 21187/08 - במסגרת התביעה העיקרית
13.
ביום 23.11.2008 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי "בקשה להשבת תכשיטים" (בש"א 21187/08). בבקשתה עתרה המבקשת, כי בית המשפט יורה לעו"ד ננר, בא כוחה של עדי חן, להשיב לידיה את התכשיטים המוחזקים אצלו על פי צו העיקול והתפיסה שניתן ביום 31.8.2006 במסגרת בש"א 18296/06, אשר פורטו בנספח נפרד, והמהווים את ההפרש שבין החוב שנפסק לבין שווי התכשיטים המוחזקים אצלו. על פי הטענה, אין כל הצדקה כי עדי חן, באמצעות עו"ד ננר, תחזיק תכשיטים שכלל לא מגיעים לה על פי פסק הדין, ואשר שייכים למבקשת.
14.
המבקשת שבה על טענתה, לפיה היא הבעלים של החנות "זהב". לטענתה, שווי התכשיטים המוחזקים אצל עו"ד ננר, הוערכו על ידי עדי חן, שזהו תחום עיסוקה, בסך של 2,500,000 ש"ח. לטענתה, מכיוון שביום 9.9.2008 ניתן פסק דין המחייב את צחי וטלי זמיר לשלם לעדי חן סך של 917,760 ש"ח ושכ"ט עו"ד התובעת בסך של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ (דהיינו 231,000 ש"ח), ולאור האמור לעיל, על צחי וטלי זמיר לשלם לעדי חן נכון למועד הגשת בקשה זו סך של 1,511,207 ש"ח.
15.
המבקשת ציינה, כי הגישה בקשה למתן סעד הצהרתי לבית משפט השלום בכפר סבא, במסגרתה, בין היתר, דרשה השבת כל התכשיטים המוחזקים אצל עו"ד ננר, שפורטו בנספח נפרד, השייכים לה.
החלטת בית המשפט המחוזי עליה מבוקש לערער – בש"א 21187/08
16.
ביום 7.1.2009 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת, בהחלטה שזו לשונה: "המבקשת אינה צד בתיק ותביעה בבימ"ש שלום בכ"ס לא ניתן לעשות בה שימוש פעמיים, התכשיטים נמצאים אצל נאמן שזהותו הותקפה ונדחתה על ידי שאין לי ספק שהוא יגבה אותם כספים והוצאות שהוא זכאי להם, המבקשת תשלם הוצאות בקשה זו למשיבה 1 בסכום של 18,000 ש"ח +מע"מ".
17.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
טענות המבקשת
18.
לטענת המבקשת, במסגרת צו העיקול נתפסו על ידי עו"ד ננר, בא כוחה של עדי חן, תכשיטים ששוויים נאמד על ידי עדי חן ב- 2,500,000 ש"ח. על פי פסק הדין שניתן ביום 9.9.2008, על המשיבים 3 ו-4 לשלם לעדי חן 1,511,207 ש"ח. קיימת יתרה בין גובה הסכום שנפסק בפסק הדין לבין שווי התכשיטים. לטענת המבקשת, ולדבריה גם לטענת המשיבים 3 ו-4, התכשיטים שייכים לה, ועל כן יש להשיב לה יתרה זו.
19.
לטענת המבקשת, היא איננה עושה שימוש פעמיים בתביעה בכפר סבא, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, אלא עותרת להשבת יתרת התכשיטים. לאחר שניתן פסק הדין סברה היא כי אין מקום להמתין להכרעה בהמרצת הפתיחה בכפר סבא, משום שעדי חן אוחזת בתכשיטים מעבר לסכום שנפסק בפסק הדין.
20.
כן טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט המחוזי בהטילו עליה הוצאות חריגות ויוצאות דופן בסך 18,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לטענתה, בבקשתה לא התקיים דיון, ואורכן של התגובות לא עלה על שלושה עמודים.
טענות עדי חן
21.
לטענת עדי חן, החלטת בית המשפט המחוזי כלל לא הייתה בסמכותו ; עניינה של הבקשה סחורה שעוקלה בעיקול זמני. עם מתן פסק הדין, בהתאם לתקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי-התשמ"ד, 1984 (להלן: התקנות ) יחול חוק ההוצל"פ וימשיכו בפעולות על פי אותו חוק. המבקשת היתה צריכה לפנות, אם בכלל, לראש ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה. כן נטען, כי למבקשת כלל אין מעמד בתיק שלפני בית המשפט המחוזי, והיא אינה יכולה לבקש בקשות במסגרתו. הדרך היחידה בה יכולה היתה לפעול היא במסלול ההוצאה לפועל. כן נטען, כי המועד להגשת בקשה לביטול צו העיקול על ידי צד ג' - המבקשת - חלף ביום 30.9.2006, על פי תקנה 376(ג) לתקנות.
22.
עוד טוענת עדי חן, כי המבקשת לא ציינה בבקשת רשות הערעור כי טענתה, לפיה היא הבעלים של הסחורה שנתפסה, כבר נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרת בקשה שהוגשה על ידי המשיבים 3 ו-4 לביטול העיקול הזמני (בש"א 18708/06). כן לא טרחה המבקשת לציין, כי המרצת פתיחה שהגישה לבית משפט השלום (ה.פ 200786/09), למתן סעד הצהרתי לפיו הינה הבעלים של הסחורה, נמחקה לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. עוד השמיטה המבקשת מבקשתה את העובדה, כי בית המשפט המחוזי דחה בקשה הדומה במהותה לבקשה נשוא בקשת רשות הערעור (בש"א 2010/08, מחוזי ת"א), שעניינה "החזרת סחורה".
23.
כן נטען, כי אין ממש בבקשה לגופה ; ערך התכשיטים משתנה מעת לעת וערכם היום יקבע בהתאם לתוצאות המכירה שתיעשה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. התכשיטים יימכרו למרבה במחיר, ולאחר תשלום החוב של המשיבים 3 ו-4, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד הכרוכים בתיק ההוצאה לפועל, תומצא יתרת הסכום, ככל שתהיה כזו, למשיבים 3 ו-4.
24.
עדי חן מדגישה, כי זו הפעם השלישית שהעניין נשוא ההליך הנוכחי מובא להכרעת בתי המשפט על ידי המבקשת או בשיתוף פעולה עמה.
25.
בהודעה מעדכנת שהוגשה מטעמה ביום 17.5.2009 עדכנה עדי חן, כי המבקשת הגישה בקשה לבית משפט השלום בכפר סבא, לעיכוב מימוש התכשיטים בהוצאה לפועל. עדי חן מדגישה, כי שם התבקש עיכוב מימושם של כלל התכשיטים, בעוד שבבקשה שבפניי עותרת המבקשת להשבת היתרה בלבד. לטענתה של עדי חן, המבקשת לא טרחה לעדכן את בית המשפט בכפר סבא בבקשה שהגישה לבית המשפט המחוזי, להשבת יתרת התכשיטים, או בבקשת רשות ערעור זו. לטענת עדי חן, המבקשת אינה נרתעת מהגשת בקשות סותרות לבתי משפט שונים, כאשר כאן היא מודה, כי אין לה זכות לעכב מימוש התכשיטים עד לגובה החוב, בעוד בבית המשפט בכפר סבא טוענת היא כי אין לממש את כלל התכשיטים לפרעון החוב. כן נטען, כי המבקשת מנהלת הליכים מקבילים באותה סוגיה במספר ערכאות. כאמור לעיל, ביום 14.5.2009 נתן בית המשפט (השופט ד' גדול ) צו ארעי. ביום 16.6.2009, לאחר שהוגשה תגובת עדי חן ותשובה לה, החליט בית המשפט ליתן עיכוב זמני עד להכרעה בתיק העיקרי.
דיון והכרעה
26.
בבקשה שלפניי עותרת המבקשת להשבת יתרת התכשיטים, בטענה כי לאחר מתן פסק הדין נמצא כי עדי חן אוחזת בתכשיטים ביתר. עדי חן מצידה, אינה מבקשת להחזיק תכשיטים מעבר לגובה החוב שנפסק, אלא שלטענתה אין למבקשת כל זכות בתכשיטים, וככל שתימצא יתרה לאחר שימכרו התכשיטים בהוצל"פ ולאחר תשלום הוצאות ושכ"ט, היא תושב לידי המשיבים 3 ו-4. עדי חן מציינת, כי לא ניתן לדעת מראש את שוויים של התכשיטים בעת מכירתם, ועל כן לא ניתן לדעת מראש אם תימצא יתרה בתיק, ומה יהיה גובהה.
27.
בין המבקשת למשיבים 3 ו-4, שהינם בנה וכלתה של המבקשת, קיימת זהות אינטרסים. הדבר מוצא ביטויו מפורשות בבקשה, בה נאמר כי גם לשיטתם של המשיבים 3 ו-4 התכשיטים שייכים למבקשת, וכי הם אינם מתנגדים שיתרת התכשיטים תועבר לידיה. המסקנה המתבקשת היא, כי מבחינת המבקשת, השבת יתרת התכשיטים לידי המשיבים 3 ו-4 שקולה להשבתם ישירות לידיה.
28.
מקובלת עליי טענתה של עדי חן, לפיה לא ניתן לבצע חישוב פשוט כפי שמציעה המבקשת, של ההפרש בין שווי התכשיטים שנתפסו לבין גובה החוב שנפסק, שכן ערכם האמיתי של התכשיטים יתברר רק עם מכירתם. דא עקא, מימוש התכשיטים בהוצאה לפועל מעוכב לעת הזו, לבקשת המבקשת. במצב דברים זה, אם אכן עדי חן אוחזת בתכשיטים ביתר, האחראית לכך, לעת עתה, היא המבקשת, ואין לה אלא להלין על עצמה.
29.
סיכומם של דברים: אם כל חפצה של המבקשת בהעברת יתרת התכשיטים לידי המשיבים 3 ו-4, לא היה מקום להטלת עיכוב זמני על מימושם ; אם וכאשר יוסר העיכוב וימכרו התכשיטים, לאחר ניכוי הוצאות ושכ"ט תועבר היתרה, ככל שתימצא כזו, לידי המשיבים 3 ו-4. אילו חפצה של המבקשת בכך שיתרת התכשיטים תועבר דווקא לידיה, או אם חפצה היא בהעברת כל התכשיטים ישירות לידיה - כפי שעולה מהמרצת הפתיחה בכפר סבא - עליה להמתין לבירור המרצת הפתיחה ואין מקום לדון בבקשת רשות ערעור זו. ההליך של בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה, אינו המקום להכריע בשאלת הבעלות בתכשיטים, הממתינה להכרעה בהמרצת הפתיחה.
30 .
אשר להוצאות שפסק בית המשפט המחוזי - לא מצאתי מקום להתערב בגובהן. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להשבת התכשיטים, כאשר לא הייתה צד לתיק העיקרי ובטרם הוכרעה המרצת הפתיחה, בה ביקשה להצהיר כי היא הבעלים של התכשיטים. זאת ועוד ; הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי הינה בקשה מיותרת, למצער בשלב זה, שכן פשיטא שיתרה שנותרת בתיק הוצאה לפועל, לאחר הניכויים המתבקשים, תוחזר לידי החייב - במקרה דנן, לידי המשיבים 3 ו-4, אשר בינם לבין המבקשת קיימת זהות אינטרסים, כאמור לעיל.
31.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד המשיבה 1 בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ז אלול, תשס"ט (16.9.2009).
ש ו פ ט ת