רע"א 1240/08 מאור מאיר משיח נ. עמית שלגי

במסגרת תביעה שהגיש המבקש בעקבות תאונת דרכים שעבר, מונה בהסכמה מומחה רפואי בתחום האורתופדי וכן הוחלט על דעת בעלי הדין על הגשת ראיות באופן שיאפשר לבית המשפט להציע פשרה. ההצעה הוצעה אך פשרה לא הושגה, ואז הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקבעו כי מ דובר בשלב מאוחר מדי – "ברור שאין טעם בהכנת הצעת פשרה כל עוד התיק אינו בשל במובן זה שהוא כולל את כל הנתונים העובדתיים הרלוונטיים לעריכת החישובים ובכללם חוות דעת של המומחים הרפואיים". בית המשפט הטעים כי "לא יתכן שעריכת חישובי הנזק תהיה בבחינת תרגיל חישובי בלבד". על החלטה זו מלין המבקש.

המבקש גורס כי הואיל והנכות הנפשית – אם תוכר – היא בשיעור נמוך יחסית, לא היתה מניעה לבחון הצעת פשרה מבלי למנות מומחה בתחום זה, תוך חתירה לקיצור ההליכים; אולם, המבקש מדגיש כי מעולם לא ויתר על הזכות למינוי מומחה בתחום הנפשי אם הצעת הפשרה לא תניב תוצאות ויתקיים הליך משפטי מלא (המבקש מבהיר כי בקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי צורפה מלכתחילה לכתב התביעה).

טיעון אחרון זה של המבקש מקובל עלי ועל כן החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. סבורני כי בנסיבות העניין יש מקום לדון בבקשה למינוי מומחה בתחום הנפש לגופה, ולצורך כך מוחזר העניין לערכאה המבררת.

הערעור מתקבל אפוא במובן האמור. המשיבים ישאו בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך-דין בסכום של 10,000 ש"ח.