פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1244/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
מירי חלה
נ ג ד
המשיב:
עו"ד דפני גיל, כונס נכסים
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 044311-01-16 שניתנה ביום 12.02.2016
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בה"פ 44311-01-16 מיום 12.2.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסעד זמני. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה דחופה לסעד זמני לעיכוב ההליכים בתיק הנ"ל, שנוסחה זהה לבקשת רשות הערעור.
1.לאחיה של המבקשת (להלן: יצחק ) זכויות בנכס ברחוב לוי אשכול 39 בפתח תקווה (להלן: הנכס ).
יצחק הינו פושט רגל ומתנהלים כנגדו הליכי פשיטת רגל, במסגרתם החליטו הנאמנות על מכירת הנכס באמצעות המשיב, כונס הנכסים. ביום 14.1.2016 הודיעה המבקשת כי היא מעוניינת להשתתף בהתמחרות לרכישת הנכס. ביום 18.1.2016 יצחק התייצב במשרדי המשיב, לצורך השתתפות בהתמחרות, והגיש בשם המבקשת הצעה לרכוש את הנכס בסך של 4,725,000 ₪. ביום 20.1.2016 הודיע המשיב למבקשת כי זכתה בהתמחרות, וכי היא מתבקשת להגיע למשרדו של המשיב ביום 24.1.2016 על מנת לחתום על חוזה מכירת הנכס. לצד הודעה זו, נשלחה למבקשת טיוטת חוזה למכירת הנכס. ביום 21.1.2016 שלחה המשיבה למשיב הערות לטיוטת ההסכם. בתגובה, שלח המשיב הודעה לפיה לא יתקבל כל שינוי בטיוטת ההסכם, וכי ההסכם "ייחתם כפי שנשלח". ביום 22.1.2016 המבקשת הגישה המרצת פתיחה, וכן בקשה לסעד זמני לעיכוב המשא ומתן לרכישת הנכס.
2.בהחלטתו מיום 12.2.2016, דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לסעד זמני. בהחלטת בית משפט קמא נאמר כי אין מקום ליתן סעד זמני, כיוון ש"הליכי המכר מתנהלים במסגרת תיק הוצל"פ במסגרתו משמש כונס הנכסים נגדו מופנית הבקשה כבעל תפקיד. הליכי ההוצל"פ הם המסגרת הדיונית הראויה לבירור כל מחלוקת עם בעל התפקיד ולא בית משפט מחוז – שלא במסגרת ערעור על החלטת רשם". עוד נקבע, כי הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד הזמני המתבקש בתביעה העיקרית (שהוגשה כאמור בהמרצת פתיחה), וכי מאזן הנוחות נוטה להמשך מימוש הנכס.
על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.
3.המבקשת חוזרת על בקשתה שהוגשה בפני בית משפט קמא (ואף משתמשת בנוסח זהה) לעיכוב הליכי מימוש הנכס. הבקשה אינה כוללת כל התייחסות שהיא להחלטת בית משפט קמא.
דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בתגובה.
4.הסמכות לדון בטענותיו של צד הטוען לזכות בנכס המצוי בהליכי מימוש נתונה, ככלל, לרשם ההוצאה לפועל (וראו סעיף 57 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). לפיכך, בדין קבע בית משפט קמא כי על המבקשת לפנות לרשם ההוצאה לפועל, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור שבפנינו. נדגיש, כי המבקשת לא טענה לעניין סמכותו של בית משפט זה לדון בטענותיה ולא הצביעה על כל מקור נורמטיבי המצדיק את פנייתה לערכאה זו.
מעבר לנדרש: בית משפט קמא אף קבע, לגופו של עניין, כי מאזן הנוחות נוטה להמשך מימוש הנכס ולדחיית הבקשה. גם לטעמי, ומבלי להיכנס לעומקם של דברים, דין הבקשה להידחות במישור המהותי. טענת המבקשת לפיה יש לאפשר לה לקיים משא ומתן "מחודש" מול כונס הנכסים לצורך רכישת הנכס אינה סבירה ונוגדת את הפרקטיקה הנהוגה בהליכי הוצאה לפועל כמנגנון יעיל ומהיר ליישום החלטות שיפוטיות (ראו ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרישמי , פס' 11 לפסק דינו של השופט י' דנציגר
(14.8.2012)). טיוטת הסכם רכישת הנכס הוצגה בפני המשתתפים בהתמחרות ותנאי הרכישה הובהרו לרוכשים הפוטנציאליים עוד בטרם הגישו את הצעותיהם. לפיכך, תמוהה בעיני טענתה של המבקשת לפיה כונס הנכסים אינו מכבד את טיוטת הסכם הרכישה, ועל-פניו, המבקשת היא שמנסה להתנער מתנאי הסכם הרכישה.
5.אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"א באדר א' התשע"ו (1.3.2016).
ש ו פ ט