החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 126/02 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. פרץ רימונד

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הוצאות משפט בערעור על החזרת תיק לחקירת עדבקשת רשות ערעור על החלטה בדבר חיוב בהוצאות משפט שנפסקו בערעור לבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על חיוב המבקשות בהוצאות משפט בערעור שנפסקו בבית המשפט המחוזי. נקבע כי המבקשות לא הסכימו בערכאה הראשונה לחקירת עורך הרשומה הרפואית, ואף הגנו בערעור על החלטה שגויה, ולכן חיובן בהוצאות היה כדין.

העובדות

המשיבה נפגעה בתאונה ותביעתה נדחתה בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה, ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק לחקירת עורך רשומה רפואית שלא הוגשה כמוצג בטעות. בית המחוזי חייב את המבקשות בהוצאות הערעור, והן ביקשו רשות ערעור על כך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לבטל חיוב בהוצאות משפט בערעור כאשר הנימוק לחיוב נובע מטעות שניתנת לתיקון בחיוב בהוצאות בערכאה הראשונה?

הלכות

  1. 1

    מי שלא הסכים בערכאה הדיונית לאפשר חקירת עד, ואף הגן בערעור על החלטה שגויה, דינו לשאת בהוצאות הערעור.

    ״המבקשות לא הסכימו בבית-משפט השלום, אף לא כנגד תשלום הוצאותיהן, לאפשר את חקירתו של עורך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות משפט
  • רשות ערעור
  • רשומה רפואית
  • בית המשפט המחוזי
  • ערעור
  • טעות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

רע"א

126/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש

ות:

1. סהר חברה לביטוח בע"מ

2. אבנר - איגוד ביטוח

נפגעי רכב בע"מ

נגד

המשיב

ה:

רימונד פרץ

בקשת

רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.12.01 בע"א

3013/99 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין

בשם

המבקשות: עו"ד דוד חיות

החלטה

בבקשה למתן רשות ערעור שבפניי טוענות המבקשות כנגד חיובן בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח. הוצאות אלה נפסקו על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שקיבל את ערעורה של המשיבה על דחיית תביעתה בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. לאחר ביטול פסק-הדין הוחזר התיק לערכאה הראשונה, כדי לאפשר למשיבה לחקור עד שערך רשומה רפואית בקשר לתאונה שבה נפגעה המשיבה, וזאת הגם שמתוך טעות לא הוגשה הרשומה עצמה כמוצג. בית-המשפט המחוזי קבע, כי טעות זו ניתן היה לתקן על-ידי חיוב המשיבה בהוצאות.

בבקשתן טוענות המבקשות, כי הנמקה זו של בית-המשפט המחוזי מלמדת כי לא היה מקום לחייב אותן דווקא בתשלום הוצאות משפט בערעור.

לא מצאתי בטענות אלה כל ממש. שכן, המבקשות לא הסכימו בבית-משפט השלום, אף לא כנגד תשלום הוצאותיהן, לאפשר את חקירתו של עורך הרשומה הרפואית, ובערעור הגנו על החלטתו השגויה של בית-משפט השלום.

בדין איפוא חויבו המבקשות בתשלום הוצאות משפט.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' באדר תשס"ב (14.2.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 3013/99

הלכות

  1. 1מי שלא הסכים בערכאה הדיונית לאפשר חקירת עד, ואף הגן בערעור על החלטה שגויה, דינו לשאת בהוצאות הערעור.