החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1269/07 יואל גרינבאום נ. דב רול

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי ההליך, שהוגש כרשות ערעור, יסווג כערעור בזכות, משום שההכרעה בשאלת סיווג ההסכם כהלוואה או כהעברת זכויות בנכס הייתה סופית ומהווה פסק דין. רע"א 1269/07 נמחק, והמבקשים יגישו ערעור בזכות תוך 10 ימים בכפוף להשלמת האגרה, והערבון יועבר לתיק הערעור.

העובדות

המבקשים והמשיבים התקשרו בהסכם, והצדדים חלוקים אם מדובר בהסכם הלוואה או בהסכם להעברת זכויות בנכס. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים עשויים להפוך לבעלי זכויות בנכס עצמו ולא רק לזכאים לפירעון הלוואה. השאלה הדיונית שהתעוררה היא אם לסווג את ההליך כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לסווג הליך שהוגש כבקשת רשות ערעור כערעור בזכות?
  2. 2.האם ההסכם בין הצדדים הוא הסכם הלוואה או הסכם להעברת זכויות בנכס?

הלכות

  1. 1

    כאשר השאלה המרכזית שנדונה בערכאה קמא נוגעת לזכויות שהוקנו בהסכם, וההכרעה בה סופית לעניין סיווג ההליך כפסק דין, יש לברר את ההליך כערעור בזכות.

    ״השאלה המרכזית שהועמדה לבירור בבית המשפט קמא היתה מהות ההסכם שבין הצדדים וסוג הזכויות שהוא העמיד למבקשים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עניין ביצוע ההסכם בעתיד הוא טפל לשאלת סיווג ההסכם, והסיווג הוכרע ולכן ההליך הוא ערעור בזכות.

    ״עניין זה טפל הוא לעיקר המחלוקת בין בעלי הדין, והוא סיווג ההסכם שנערך ביניהם כהסכם הלוואה או כהסכם להעברת זכויות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור בזכות
  • רשות ערעור
  • סיווג ההליך
  • הסכם הלוואה
  • העברת זכויות
  • ערבון
  • אגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

1269/07

בפני:

כבוד הרשם

יגאל מרזל

המבקשים:

1. יואל גרינבאום

2. ליליאן גרינבאום

נ ג ד

המשיבים:

1. דב רול

2. דליה רול

הוגש הליך

החלטה

1.

בהליך שבכותרת התעוררה השאלה אם יש לסווגו כרשות ערעור או שמא כערעור בזכות (החלטת כב' השופט א' גרוניס מיום 22.4.07). המבקשים סבורים כי עומדת להם זכות ערעור במקרה זה, וזו גם עמדת המשיבים, הסבורים כי אין לברר הליך זה כבקשת רשות ערעור גם מן הטעם שבכך יהיה משום שלילת יכולתם להגיש ערעור שכנגד.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש לברר הליך זה כערעור בזכות. השאלה המרכזית שהועמדה לבירור בבית המשפט קמא היתה מהות ההסכם שבין הצדדים וסוג הזכויות שהוא העמיד למבקשים. בית המשפט קמא קבע מסמרות בעניין זה במובן זה שקיבל את האפשרות לפיה המשיבים יהפכו לבעלי זכויות בנכס עצמו, ולא רק כזכאים לפרעון הלוואה. אמת, הישום של פסיקה זו תלוי בפעולות שבחיק העתיד, אליהן התייחס בית המשפט קמא בפסק דינו ובכלל זה ההודעה של המבקשים למשיבים אודות הברירה בין החזר ההלוואה לבין הענקת הזכויות בנכס, או ההודעה הנגדית כאמור. אולם, עניין זה טפל הוא לעיקר המחלוקת בין בעלי הדין, והוא סיווג ההסכם שנערך ביניהם כהסכם הלוואה או כהסכם להעברת זכויות. עניין זה הוכרע וההכרעה בו סופית לעניין סיווג ההליך כפסק דין.

3.

התוצאה היא כי רע"א 1269/07 תימחק והמבקשים יגישו ערעור בזכות תחתיה, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, תוך השלמת האגרה. הערבון שהופקד יעבור לתיק הערעור שיפתח ובו תתויק גם החלטתי דנן.

ניתנה היום, כ"ו באייר

תשס"ז (14.5.2007).

יגאל מרזל

, שופט

ר ש

ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר השאלה המרכזית שנדונה בערכאה קמא נוגעת לזכויות שהוקנו בהסכם, וההכרעה בה סופית לעניין סיווג ההליך כפסק דין, יש לברר את ההליך כערעור בזכות.
  2. 2עניין ביצוע ההסכם בעתיד הוא טפל לשאלת סיווג ההסכם, והסיווג הוכרע ולכן ההליך הוא ערעור בזכות.