רע"א 127/99 אליהו בוקריס נ. קצין התגמולים

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נמנע מלפסוק הוצאות לטובתו.

כידוע, רשות ערעור ניתנת במשורה, בדרך כלל כאשר מתעוררת שאלה שחשיבותה אינה רק בין הצדדים לדיון בהליך הנדון (בר"ע 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור , פ"ד לו(3) 123). בקשה זו אינה באה בגדר מקרים נדירים אלה.

בא-כוח המשיב בתגובתו הביא מדברי כבוד נשיא בית המשפט, בהחלטה שניתנה לאחרונה בבקשת קצין התגמולים לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בעניין חיובו בהוצאות (רע"א 5712/98, קצין התגמולים

נגד בראונשטיין , לא פורסם). הנשיא ברק קבע, כי טענות המבקש ביחס לגובה ההוצאות שנפסקו לחובתו אינן מצדיקות מתן רשות ערעור, ואימץ את דברי הנשיא (כתוארו אז) שמגר, בבר"ע 618/85, פרופ' ג'ון הול נגד פרופ' ישראל שצמן , פ"ד לט (4) 445, 448.

בנסיבות אלו, הסיכוי שתנתן למבקש רשות ערעור, והוא יזכה בערעורו, קלושים ביותר, כך שבקשת הרשות לערער אינה מגלה עילה, ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה.

האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו.