פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1289/20
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
צביה קנדיל
נ ג ד
המשיבים:
1. מיה מלכה פרנדלס גרנות
2. רביב גרנות
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח) בה"פ 62339-01-20
מיום 12.2.2020; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד אור מור;
עו"ד ענת בירן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח ) בה"פ 62339-01-20 מיום 12.2.2020, במסגרתה דחה בית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 2.2.2020 ליתן ארכה למשיבים להגשת ערעור על פסק בוררות. לצדה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.
1.
המבקשת והמשיבים הם בעלי דירות בבניין ברח' בודנהיימר 18 בתל אביב. המבקשת, באמצעות בנה, החליטה ליזום פרויקט של חיזוק הבניין ותוספות במסגרת תמ"א 38. לאחר ניהול מו"מ, ולצורך קידום הפרויקט, חתמו הצדדים ביום 4.3.2013 על הסכם במסגרתו העבירו המשיבים למבקשת את מלוא זכויות הבנייה המוקנות להם, כנגד התחייבויות שונות.
2.
במהלך הבנייה נתגלעו בין הצדדים מחלוקות, ולאחר שניסיונות הידברות בין הצדדים לא צלחו, הם פנו בהתאם להוראות ההסכם להליך בוררות לפני הבורר עו"ד משה שפורן (להלן: הבורר ). ביום 4.9.2019 נפגשו הצדדים אצל הבורר לישיבת בוררות מקדמית וחתמו על הסכם בוררות (להלן: הסכם הבוררות ). בהסכם הבוררות נקבע כי פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בהתאם להוראות סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).
3.
ביום 11.12.2019 ניתן פסק בוררות חלקי במסגרתו הכריע הבורר במרבית המחלוקות שנדונו בין הצדדים, למעט במספר עניינים שנותרו להכרעת מומחים. בהתאם לפסק החלקי, הבורר מינה מומחים והצדדים משתפים עימם פעולה לביצוע הוראות הפסק.
4.
ביום 27.1.2020 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור פסק הבוררות בהתאם לסעיף 23 לחוק הבוררות. למחרת הגישו המשיבים תגובה לבקשה לאישור הפסק. בתגובתם טענו המשיבים כי פסק הבוררות הוא בגדר "החלטה אחרת" ולא פסק בוררות, כי יש לבטל את פסק הבוררות מכוח סעיף 24(5) לחוק הבוררות, וכי יש להעניק להם ארכה להגשת ערעור בהתאם לקבוע בהסכם הבוררות. בנוסף ביקשו המשיבים "למען הזהירות", הארכת מועד להגשת ערעור על פסק הבוררות.
5.
ביום 2.2.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי פסק הבוררות אינו בגדר החלטה אחרת. באשר לבקשת הארכה, בית המשפט קבע כי שעה שהבקשה הוגשה ביום 28.1.2020, יומיים בלבד לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, אין מניעה להיעתר לה.
6.
ביום 4.2.2020 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, במסגרתה טענה, בין היתר, כי בית המשפט כלל אינו מוסמך להאריך את המועד להגשת ערעור מכוח חוק הבוררות. בית המשפט המחוזי דחה גם את הבקשה לעיון חוזר, בקבעו כי קיימת סמכות לבורר להאריך מועד להגשת ערעור לפני וממילא סמכות כזו נתונה גם לבית המשפט. באשר ליישום הדברים בנסיבות המקרה הקונקרטי, בית המשפט מצא כי הארכת המועד הקצרה לא פגעה במבקשת.
מכאן הבקשה שלפנַי.
7.
המבקשת טוענת כי חוק הבוררות אינו מקנה כלל סמכות לבית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור מכוח סעיף 21א לחוק הבוררות. זאת, להבדיל מהסמכות הקבועה בסעיף 27(א) לחוק הבוררות המאפשרת הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות מטעמים מיוחדים שיירשמו. לשיטתה, החלטת בית המשפט מייתרת את הוראות חוק הבוררות מתוכן ומקימה "דרך יצירתית" לסכל בקשה לאישור פסק בורר בחלוף המועד להגשת ערעור. מטרתו של תיקון מס' 3 לחוק הבוררות (חוק הבוררות (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018 ) , במסגרתו הועמד המועד להגשת ערעור על פסק בוררות על 45 ימים, הייתה למנוע אפשרות של עיכוב ההליכים ומניעת אישורו של פסק בוררות. מתן אפשרות להארכת מועד על ידי בית המשפט מרוקנת מתוכן תיקון זה.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
8.
סעיף 2 לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך". בענייננו, על אף שהמועד להגשת ערעור על פסק בוררות קבוע בתוספת השנייה לחוק הבוררות ולא בחוק גופא, סבורני כי יש מקום להחיל את הוראת הצו, בהתחשב בתכליותיו: שמירת הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים, והגנה על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך (ראו: רע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2008)). גם לגופם של דברים, אין ממש בטענת המבקשים כי לבית המשפט לא הייתה סמכות להעניק את הארכה או כי נפלה טעות בהחלטתו להעניקה. זאת על פי הסמכות הנתונה לו בתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968, המחילות בתקנה 2 שבהן את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובכלל זה את תקנה 528 המקנה לבית המשפט גם סמכות להאריך מועד שבחיקוק.
הבקשה נדחית אפוא ולצדה הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בשבט התש"ף (19.2.2020).
ש ו פ ט