פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1294/07
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
אפרים בעק
נ ג ד
המשיב:
מרדכי לוי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
10.1.07 בע"א 2814/06 שניתן על ידי
כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקש:
עו"ד ש' צאייג,
עו"ד א' רון
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 2814/06 (כב' השופטת ש' דותן) מיום 10.1.07, שלפיו נדחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי ש' ברוך מיום 2.7.06, אשר דחה את בקשת המבקש להורות כי כתב התביעה שהגיש המשיב לא הומצא למבקש כדין, ולחלופין, להאריך את המועד להגשת כתב הגנה.
2.
המשיב הגיש כתב תביעה נגד המבקש ולאחר זמן מסוים הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בה טען כי המציא את כתב התביעה למבקש בדרך של הדבקתה על דלת דירה שבבעלותו. המבקש עתר להורות כי כתב התביעה שהגיש המשיב נגדו לא הומצא לו כדין ולא הגיע לידיו. לחלופין, ביקש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמו. המבקש הצהיר בתצהיר שתמך בבקשתו כי הוא אזרח ותושב שוויץ ומגיע לארץ רק לביקורים קצרים וכי הדירה בה בוצעה ההמצאה היא שלו ובתו מתגוררת בה. לתצהיר המבקש לא צורף תצהיר של הבת ואף לא דרכונו של המבקש או נתונים על כניסותיו ויציאותיו מן הארץ. רשם בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, בהן התצהיר שהגיש המבקש מעורפל, לא מנומק ולא מפורט ולאור תגובת המשיב, לפיה מבדיקה שערך במשרד הפנים, במועד בו בוצעה ההדבקה שהה המבקש בישראל, יש לדחות את הבקשה שהגיש המבקש. הרשם קבע עוד כי משהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, המבקש אינו רשאי להגיש כתב הגנה באיחור. אולם מאחר והתביעה הינה חלק ממסכת תיקים שהדיון בהם לא תם, לא יינתן בה פסק דין עד לסיום בירורם. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בו התבקש בית המשפט לבטל את החלטת הרשם ולקצוב למבקש מועד להגשת כתב הגנה. בית המשפט המחוזי (השופטת ש' דותן) דחה את הערעור ומכאן הבקשה שלפניי.
3.
לטענת המבקש טעה בית המשפט המחוזי בסוברו כי הערעור הוא רק בנושא כשרות המצאת כתב התביעה למבקש, ולכן משהגיע למסקנה כי המבקש לא הצליח לשכנע שההמצאה לא נעשתה כדין, דחה את הערעור. לטענתו, בית המשפט המחוזי התעלם מחלקו העיקרי של הערעור הנוגע לדחיית הבקשה להארכת המועד להגיש כתב הגנה. עוד טוען המבקש כי אם היה בית המשפט דן בחלק זה היה מגיע לתוצאה שונה לגמרי. בקשת המבקש היא, אם כן, לערער על תוצאת פסק הדין לפיה נמנע ממנו להגיש כתב הגנה, מבלי שהתקיים דיון כלשהו בטענות שהעלה ביחס לאיזון הראוי של שיקולי מהות מול שיקולי פרוצדורה, גם במקרה בו בוצעה ההמצאה כדין. לדעתו, סבר בית המשפט המחוזי בטעות כי לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אולם המבקש כן הגיש בקשה זו כבקשה חלופית.
4.
קראתי את הבקשה, את פסק הדין של בית המשפט קמא ואת החלטת הרשם וכן את יתר נספחי הבקשה ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית, בקשת רשות הערעור מבוססת כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואינה מעוררת שאלה בעלת השלכה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מתחום הבקשה (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). שנית, עיון בבקשה שהגיש המבקש שכותרתה: "בקשה בכתב לקבוע כי לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה" מעלה כי עיקר הבקשה מתייחסת לכשירות המצאת כתב התביעה. רק בשולי הבקשה כתב המבקש, כי אם ייקבע שאכן בוצעה המצאה כדין, יש לראות בבקשה שהגיש, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. אולם אין בבקשה עצמה ולו פירוט של נימוק ענייני אחד המצדיק, לכאורה, הארכת מועד כמבוקש. בנסיבות אלה, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש בחר "בדרך פתלתלה" וכי למעשה, לא הוגשה ב"דרך המלך" בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אשר היתה נדונה לגופו של עניין על פי הכללים הקבועים בפסיקה. אכן, הלכה היא כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ , פ"ד כ(3) 477, 479), אך "אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר , פ"ד כו(1) 320, 325). המבקש לא הסביר בתצהירו מה היתה הסיבה בעטיה לא הוגש כתב הגנה במועד אלא טען שכתב התביעה לא הומצא לו כדין, ואולם, טענה זו נדחתה ועל כך אינו מבקש עוד לערער. משנדחתה טענה זו ולא הובאו נימוקים ראויים להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, בדין נדחתה גם בקשתו החלופית.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' בתמוז תשס"ז (19.6.07).
ש ו פ ט ת