רע"א 1295/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. זלמה טגר

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים מ.סלוצקי, ש.ברלינר, ו-מ. נאמן) בע"א 4649/97, שקיבל את ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (השופט ה. חטיב).

2.המשיבה נפגעה לטענתה בתאונת דרכים, שאירעה ב- 18.01.95. לדבריה נדחפה ברדתה מאוטובוס שבו היא נסעה, נפלה והתגלגלה על המדרגות אל מחוץ לאוטובוס וכתוצאה מכך נפגעה ונגרם לה נזק גוף. המבקשת הייתה בתאריך הרלבנטי המבטחת של האוטובוס.

3.המשיבה הגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקיה כנגד המבקשת בבית משפט השלום בעכו. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע שהעדויות (עדויותיהם של המשיבה וחברה) אינן מהימנות. לדעת בית משפט השלום העדים שהעידו בפניו השאירו עליו רושם שלילי, ונתגלו בעדויות סתירות כמו גם חוסר הגיון פנימי וחוסר סבירות.

4.ערעורה של המשיבה בבית המשפט המחוזי בחיפה התקבל. בית המשפט המחוזי פסק כי הסתירות וחוסר ההגיון של העדויות מתייחסים לעובדות שוליות בלבד שאין בהם כדי לגרוע מהעובדה שהתאונה אירעה. על כן קבע בית המשפט, כי הוא נותן אמון בעדי התביעה ומקבל את תביעת המשיבה.

5.בבקשת רשות הערעור המבקשת טוענת שלא היה מקום לבית המשפט המחוזי להתערב במסקנותיו של בית משפט השלום. לפי טענתה שגה בית המשפט משלא החיל את ההלכה, לפיה ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים העובדתיים הנקבעים על ידי הערכאה הראשונה, בייחוד כאשר נקבעו בערכאה הראשונה ממצאים לעניין מהימנות העדים.

6.לאחר שעיינתי בפסק-הדין, בטענותיה של המבקשת ובחומר הרלבנטי לא ראיתי הצדקה להעתר לבקשת רשות הערעור. ההלכה בעניין זה היא כי בית המשפט בשיבתו כערכאה שלישית יעניק זכות ערעור רק במקרים בהם קיימת חשיבות עקרונית או ציבורית למקרה הנדון החורגת מעבר לעניינם של הצדדים עצמם (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). אינני רואה חשיבות עקרונית מסוג זה בעניין הנדון. בקשת רשות הערעור סובבת כל כולה סביב ממצאים עובדתיים ומהימנותם של עדים. אין בכך משום חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים.

7.הבקשה לרשות ערעור נדחית.