רע"א 13/07 יעל דנקנר נ. מדינת ישראל

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א 2875/06 (כב' השופטת ש' דותן), שקיבל את ערעורו של המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בבש"א 15003/06 (כב' הרשם ש' ברוך), והחליט על החזרת הדיון לרשם על מנת שישוב וישקול את הבקשה לקביעת מזונות קטין, והפעם בהתייחס לטיעוני בא כוח המבקש, שלא היו בפניו עת ניתנה החלטתו המקורית.

1.

בשנת 2004 חויב המבקש על ידי בית המשפט בקליפורניה במזונות בנו הקטין. בחלוף שנתיים, הורה בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב על אכיפת פסק החוץ וקבע את סכום המזונות על פיו. בתווך שבין שני אירועים אלה, בחודש ינואר 2006, הוצא נגד המבקש, לבקשתו, צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל. ביום 5.7.06 הגישה המשיבה בפני רשם בית המשפט המחוזי בקשה לקביעת מזונות לקטין בכפוף לפסק חוץ, לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. החלטתו של הרשם שנתקבלה ביום 18.7.06, ניתנה בלא שנתבקשה תגובת המבקש, ולפיה הוחרג חוב המזונות מהליכי פשיטת הרגל. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי.

2.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המבקש, משסבר כי לא היה מקום ליתן החלטה להחרגת חיוב המזונות מהליכי פשיטת הרגל מבלי שעמדתו של המבקש תישמע. עקב כך, החליט בית המשפט להשיב את הדיון לרשם בית המשפט המחוזי כדי שישקול את הבקשה לקביעת מזונות קטין בהתייחס לטיעוני בא כוח המבקש. לצד זה פסק בית המשפט המחוזי, כי לאור העובדה שהמבקש לא שילם עד עתה מאומה על חשבון חוב המזונות, ולנוכח הסכום המזערי שהוא משלם ליתר נושיו, תעמוד החלטת כב' הרשם בעניין המזונות על כנה עד להחלטה אחרת. לבסוף קבע בית המשפט, כי הוצאות הערעור בסך 5000 ₪ יוטלו על-ידי הרשם לפי התוצאה שאליה יגיע בהליך שבפניו. נגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. בד בבד עם בקשה זו, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

3.

בבקשתו, טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי נמנע מלדון בשאלות רלוונטיות שונות שהועלו בערעור, ובכלל זה החלטת הרשם להחריג את תשלום המזונות מהליכי פשיטת הרגל; אי ההידרשות לתגובתו של המבקש ודחיית הבקשה לעיון חוזר. לדידו, הימנעות בית המשפט לדון בשאלות אלה יוצרת מצב שכבר עתה מתבקש ערעור נוסף על החלטת הרשם, אף כי זו טרם באה לאוויר העולם. לאור זאת, גורס המבקש, על בית המשפט לספק בידי הרשם הנחיות ברורות כיצד להכריע בשאלת החרגת המזונות ובנוגע לשיקולים שצריכים להישקל במסגרת זאת. עוד מוסיף המבקש, כי הותרת החלטת הרשם על כנה, לצד קבלת הערעור, אינה מאפשרת למבקש לחזור לערכאה דלמטה על מנת לבטל את פועלה. לדבריו, משערכאת הערעור לא ביטלה את החלטת הרשם ולא נתנה דעתה לטענותיו לגופו של עניין, החלופה היחידה שעומדת בפניו הינה פנייה לערכאה גבוהה יותר.

4.

דין הבקשה להידחות. המבקש לא העלה בטענותיו כל

שאלה משפטית, לא כזו הנוגעת לעניינו שלו, ולא כזו החורגת מעניינו שלו, ומכאן שאין בהן כדי להצדיק מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). החלטת בית המשפט קמא להותיר על כנו את ההסדר שקבע הרשם בעניין המזונות, עד להכרעת הרשם לאחר שישמע את טענות המבקש, מצויה בתחום שיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט נימק את ההחלטה בכך שהמבקש לא שילם עד כה דבר על חשבון מזונותיו, וליתר נושיו שילם הוא אך סכום מזערי. החלטתו סבירה בעיני, ומכל מקום אף היא אינה מעוררת שאלה משפטית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. המבקש חפץ ככל הנראה בהכרעה עקרונית בסוגיות שהוא מעלה, אלא שאין מקום להכרעה שכזו כל אימת שנמצא כי ההחלטה התקבלה על יסוד מסד טענות חסר שלשם השלמתו, הוחזר העניין לדיון בפני הרשם.

אם סבור המבקש כי יש באמתחתו טענות ראויות לעניינו, יכול הוא להעלותן בפני כב' רשם בית המשפט המחוזי, שידון בהן לגופן, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אם לאחר מתן ההחלטה על-ידי הרשם, יחפוץ המבקש לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן. בין כך ובין כך, בית המשפט אינו מחויב להתייחס לעומקן לכל הטענות המועלות בפניו, אלא עליו להידרש לאותן טענות המצריכות דיון והכרעה, לאותן טענות שמשקלן הסגולי מצריך או מצדיק דיון בהן. לבית המשפט נתון שיקול הדעת להתייחס אך לאותן טענות שאותן הוא מוצא ענייניות ורלבנטיות לשם פתרון המחלוקת שלפניו, ולא נופל כל פגם אם מוצא הוא כי אין מקום להידרש לחלק מן הטענות שהועלו (ראו: רע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3), 679 (1988)).

הבקשה נדחית איפוא. משכך, אין עוד צורך להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובה-אין צו להוצאות.