פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1315/07 - א'
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. פרופ' דב פלדברג
2. שירותי בריאות כללית
נ ג ד
המשיבים:
1. לימור נחמיאס
2. יובל נחמיאס
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.1.07
בבש"א 4291/07 (ת.א. 5377/03) שניתנה על-ידי כבוד השופט י' שפירא
ובקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה
בשם המבקשים:
עו"ד יעקב אבי-מור;
עו"ד מירב ג'יניאו-הבר
החלטה
במסגרת תביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקשים בגין רשלנות רפואית נטענת, הוגשו חוות-דעת של מומחים רפואיים מטעם שני הצדדים. ראיות הצדדים נשמעו ואז הגישו המשיבים בקשה "להתיר הבאת עדות מפריכה", לאמור: חוות-דעת של מומחה נוסף, זאת על-מנת להזים דברים שהשמיע אחד הרופאים בעדות מטעם המבקשים. בית המשפט נעתר לבקשה, בקבעו כי בשל אי-בהירות שנוצרה, ועל-מנת שניתן יהיה לבסס ממצאים הדרושים להכרעה, יש מקום לאפשר את הבאת עדותו של המומחה הנוסף. על החלטה זו משיגים המבקשים. לדעתם, אין המדובר בעדות מפריכה כלל, ואין הצדקה להגשת חוות-הדעת הנוספת – של מומחה חדש – בשלב הנוכחי של ההליך. חוות-הדעת הנוספת – כך טוענים המבקשים – היא למעשה בבחינת "מקצה שיפורים".
דין הבקשה להידחות. לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לניהול ההליך שבפניה. יש משקל רב לעמדתה של הערכאה הדיונית, כי הגשת ראיה נוספת – ולוּ בשלב מאוחר של ההליך – דרושה כדי לאפשר את קביעת הממצאים הדרושים להכרעה. אין מקום בשלב זה להתערבותנו בהליך המתקיים בבית המשפט קמא בדרך של מתן רשות ערעור.
לפיכך, הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג באדר התשס"ז (13.3.07).
המשנה-לנשיאה