פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1325/11
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשת:
אספלט אלפא בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רו"ח יצחק קרמין
2. חברת אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופיתוח
3. כונס הנכסים הרישמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בפר"ק 481-08
שניתנה ביום 2.1.2011 על ידי כבוד השופט ה' ח'טיב
בשם המבקשת:
עו"ד אורי שרם
ועו"ד נתנאל טאוב
החלטה
דינה של בקשת רשות הערעור להידחות הואיל וההחלטה עליה משיגה המבקשת נמנית עם סוגי ההחלטות אשר ביחס אליהן נקבע כי לא תינתן רשות ערעור. בהחלטה נושא הבקשה קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיב 1 - הנאמן להקפאת ההליכים (להלן: הנאמן ), להורות על ביטולה של החלטה, שניתנה ביום 3.11.2010 בהעדר תגובה מצידו בה חויבו הנאמן והמשיבה 2, ביחד ולחוד, בתשלום חובה של המשיבה 2 כלפי המבקשת. בענין זה קובע סעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009 (להלן: הצו ) באופן מפורש כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה". עוד קבע בית משפט קמא באותה החלטה כי בקשת המבקשת לחייב את הנאמן באופן אישי בתשלום חובה של המשיבה 2 כלפיה, תידון לאחר תום הליך הקפאת ההליכים ותחילת ביצוע הסדר הנושים (ככל שעד לאותו המועד לא תסדיר המשיבה 2 חוב זה). בית המשפט ציין בהקשר זה כי באותו שלב יעמדו בפניו מכלול הנתונים הרלוונטיים הצריכים להכרעה בשאלה אם עניינה של המבקשת אכן נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם יש להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד שמינה בית המשפט בגין מעשים או מחדלים שביצע במהלך תפקידו. חלק זה של ההחלטה נוגע, אפוא, לסוגיית שלבי הדיון בהליך וגם בענינים אלה
נקבע במפורש בסעיף 1(4) לצו כי לא תינתן רשות ערעור, להוציא חריגים מסוימים המנויים בסעיף הנ"ל שהמקרה דנן אינו בא בגדרם.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה
היום, כ"ט בניסן תשע"א (3.5.2011).
ש ו פ ט ת