רע"א 134/17 מחנה דוד השקעות בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

1.בעלי-הדין חלוקים בשאלת גילוי מסמכים , לצורך בירור תביעתם של המבקשים נגד המשיב.

2.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר י' פרגו ) בת"א 52882-11-15 מיום 6.12.2016, ובה נדחתה, הלכה למעשה, בקשת המבקשים לגילוי מסמכים.

3.המבקשים מנהלים תביעה נגד המשיב, בנק הפועלים, בבסיסה טענות בדבר התנהלותו של הבנק בנוגע להלוואות שנטלו. המבקשים והבנק ניהלו מגעים באשר לגילוי המסמכים, אולם לא הגיעו לעמק השווה. בדיון קדם-משפט קבע בית המשפט המחוזי כי יש לפצל את הדיון: ראשית, לדון בשאלת אחריות הבנק, ורק לאחר מכן לדון בשאלת הנזק, ככל שיהיה צורך בכך. עקב החלטה זו סבר בית המשפט כי מוטב לצדדים להסכים ביניהם באשר להיקף המסמכים הנדרשים לשאלת החבות בלבד, ולאחר מכן, ככל שיהיה צורך בדבר, תינתן החלטה בנוגע לגילוי מסמכים בנוגע לשאלת הנזק. משהדבר כנראה לא צלח, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות על גילוי מסמכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע מועדים להגשת תיקי מוצגים ולדיוני הוכחות בשאלת האחריות. מכאן בקשת רשות הערעור, עיקרה בטענה כי היה על בית המשפט להעתר לבקשה לגילוי מסמכים, הנחוצים למבקשים לצורך ביסוס תביעתם.

4.לאחר העיון בבקשה ושקילת נימוקיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית המשפט המחוזי פיצל בין שאלת החבות לשאלת הנזק, וקבע כי כך יש לעשות גם ביחס להליכי גילוי המסמכים. בבקשה שלפני מבוקשת רשימת מסמכים כללית: "תרשומות, פרוטוקולים של פגישות, פניות למבקשים, אזהרות, דוחות אובליגו, דוחות ועדות ביקורת, דוחות ו/או פרוטוקולים של ועדות אשראי ו/או כל דוח אחר, בשם אחר, לרבות הדוחות הפנימיים של הבנק ו/או דוחות הביקורת הפנימית ובהם סיכומי דברים, התחייבויות, החלטות, פרוטוקולים, בקשות וכיו"ב" . אין הסבר בבקשה מדוע נחוצים כל המסמכים הללו לבירור שאלת האחריות, למעט הטענה כי מדובר ב "מסמכים הקשורים ישירות למבקשים ואשר עשויים לשפוך אור על נושא החבות שבמחלוקת" , וכן כי "אין ספק שלמסמכים הספציפיים הנדרשים מהבנק יש חשיבות רבה כבר בשלב בירור חבות הבנק" . עיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי אינו מועיל לפיזור הערפל בנוגע למהות המסמכים המבוקשים ומידת נחיצותם.

5.נמצא אפוא כי על אף קביעתו של בית המשפט המחוזי כי יש למקד את סוגיית גילוי המסמכים בשאלת האחריות, הרי שמן הבקשה עולה כי המבקשים לא שעו להנחיה זו, וניסחו את בקשתם לגילוי מסמכים באופן כללי ומבלי להבהיר את נחיצותם. הדברים אמורים ביתר שאת לאור החלטת בית המשפט מיום 28.8.2016 (אשר למרות הוראת תקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא צורפה לבקשה דנא), לפיה "ספק בעיני אם כל המסמכים שעותר ב"כ התובעים לקבלם, רלוונטיים לדיון בנושא האחריות, נוכח פיצול הדיון בשאלת האחריות והנזק" . לאור הערה זו, שומה היה על המבקשים לצמצם את בקשתם, למקדהּ, ולהבהיר מהם המסמכים הנדרשים לנושא האחריות דווקא, ומדוע הם רלבנטיים לעניין זה, וזאת לא עשו – לא במסגרת בקשה זו, ולא במסגרת הבקשה בבית המשפט המחוזי (ראו גם את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.1.2017 לעניין עיכוב ביצוע ההחלטה מושא הבקשה). בשולי הדברים אוסיף כי מתשובת הבנק לבקשה בבית המשפט המחוזי, וכן מהחלטות בית המשפט המחוזי, עולה כי הבנק מצדו הסכים להפיק חלק מן המסמכים לטובת המבקשים, ואולם הללו נמנעו מלעיין בהם, כנראה לנוכח מחלוקת בדבר מימון הפקת המסמכים.

6.במצב דברים זה אין בידי להעתר לבקשה, מה גם שניסוחה הכוללני מעלה את הספק שמא מדובר בבקשה שעליה חלה הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (השוו: רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' טולידאנו

(21.3.2012)).

7.אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית; הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מתייתרת, והיא נמחקת בזאת; משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.