רע"א 1348/20יעקובוביץ קטרינה רונית נ. עו"ד שלומית נשר - נאמנת

1.

בעניינו של דוד יעקובוביץ (להלן: החייב ) מתנהל הליך פשיטת רגל, בגדרו הוכרז פושט רגל ביום 22.1.2009. בבעלותו של החייב שליש מהזכויות בדירת מגורים בחיפה. שני השלישים הנותרים הם בבעלותן של שתי בנותיו, יערית ורונית, אשר מתגוררת בדירה יחד עם ילדיה. לאורך השנים, התגורר החייב בחו"ל, ולא השתמש בדירה למגוריו.

2.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, הגישה הנאמנת לנכסי החייב, עו"ד שלומית נשר (להלן: הנאמנת ), בקשה למתן צו לפירוק שיתוף בזכויות בדירה. בהחלטה מיום 24.11.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתה, הורה על פירוק השיתוף, והתיר לנאמנת לפעול למימוש זכויות החייב בדירה, בדרך של מכירת הנכס. באותה החלטה נקבע, כי "בשלב זה יבוצע העניין [הליך המכירה – נ' ס'] ללא צורך בפינוי הנכס. היה ואי פינוי הנכס יפגע במאמצים להשאת התמורה או במאמצי הנאמנת למימוש זכויות החייב ולא יהיה שיתוף פעולה בעניין זה מצד הבעלים הנוספים של הנכס, תוגש בקשה נוספת, לפינוי הנכס" . ערעור שהגישו החייב ובנותיו לבית משפט זה – נדחה בפסק דין מיום 21.1.2019, בהסכמת הצדדים. כמו כן נקבע, כי ביצוע פסק הדין ידחה למשך 6 חודשים מהמועד שבו ניתן, ו "ככל שישולם לקופת פשיטת הרגל סכום של 180,000 ₪, לא תהיה למשיבה 1 [הנאמנת – נ' ס'] כל טענה לגבי זכויות החייב בדירה נשוא הערעור" .

3.

6 חודשים חלפו, סכום הכסף האמור לא שולם לקופת פשיטת הרגל, וביום 31.7.2019 הגישה הנאמנת בקשה למתן צו לפינוי הדירה. לאחר הגשת כתבי טענות של הצדדים מזה ומזה, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 19.12.2019, כי "משהחייב והמשיבות [יערית ורונית – נ' ס'] לא פעלו בהתאם לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון כאמור לעיל, ומשחלף המועד לעיכוב ביצוע פסק הדין, אין מנוס מלהורות על פינוי המשיבות מהדירה על מנת לאפשר את מימושה" . בהמשך, משלא פונתה הדירה, הגישה הנאמנת בקשה לחתימה על פסיקתא, שלפיה ככל שהחזקה בדירה לא תימסר לה – תוכל לפעול לפינוי הדירה בסיוע משטרת ישראל. בהחלטה מיום 5.1.2020 אישר בית המשפט את תוכן הפסיקתא, וקבע את מועד הפינוי ליום 1.3.2020.

4.

בעקבות החלטה זו, הגיש החייב בקשה לעיכוב ההליכים עד למתן הכרעה בבקשה נוספת שהגיש, למתן הפטר מחובותיו. בעיקרו של דבר, טוען החייב, כי ביום 19.1.2020 חזר לארץ, הוא מתגורר בדירה יחד עם רונית וילדיה, ולפיכך השתנו הנסיבות שעמדו בבסיסן של ההחלטות הקודמות בעניין פינוי הדירה. עוד טוען החייב, כי מאחר שהוא מתגורר בדירה, הריהו זכאי לדיור חלוף אם יפונה מהדירה. בהחלטה מיום 5.2.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ההליכים. בית המשפט קבע, כי טענות החייב כבר נדונו והוכרעו במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.11.2016, אשר ערעור עליה נדחה על-ידי בית משפט זה. עוד נקבע, כי לאורך ההליך טען החייב כי ויתר על חלקו בנכס לטובת בנותיו. בהמשך לכך קבע בית המשפט, כי "לא הוכח, ולא צורפה, ולו ראשית ראיה, לתמוך בטענה כי הדירה (לגביה נטען כי החייב ויתר על חלקו) משמשת כבית מגוריו" . אשר לטענה בדבר זכאות החייב לדיור חלוף, קבע בית המשפט, כי טענה זו נטענה לראשונה במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים, לאחר שהבקשה לפירוק השיתוף כבר הוכרעה, ולאחר שנדונו והוכרעו בקשות שונות לעיכובי ביצוע, אשר הוגשו במרוצת ההליך.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, והבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה. לטענת החייב, בית המשפט לא התייחס לטענתו בנוגע לזכאותו לדיור חלוף. בהקשר זה נטען, כי בית המשפט לא נתן את דעתו לשינוי הנסיבות שהתרחש עם חזרתו לארץ. עוד טוען החייב, כי בנדון דידן, בראי הליך פשיטת הרגל, התועלת ממכירת הדירה תהא מוגבלת, שכן הוא מחזיק רק בשליש מהזכויות בדירה. בנסיבות אלו, סבור החייב, כי היה על בית המשפט המחוזי להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לסעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ולהורות על ביטול פינוי הדירה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת גם מבלי צורך להיזקק לתשובה מטעם המשיבים. נקודת המוצא לענייננו היא, כי התערבות בהחלטות שעניינן מתן סעדים זמניים שמורה למצבים חריגים בלבד (רע"א 458/19 פלונית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 6 (2.4.2019)). הנדון דידן אינו נמנה על החריגים המצדיקים התערבות.

7.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מרבית טענותיו של החייב נדונו והוכרעו על-ידי בית המשפט המחוזי, במסגרת ההחלטה שבה הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדירה. כאמור, ערעור על החלטה זו נדון לפני בית משפט זה, ונדחה בפסק דין מיום 21.1.2019. לדברי החייב, מאז שניתן פסק הדין הוא חזר לארץ, שינה את מרכז חייו, ויש בכך כדי לשנות את מצב הדברים, ולהצדיק את ביטול הליך הפינוי מהדירה. אלא שהחייב לא הציג ולו בדל ראיה התומכת בטענה זו. יתרה מכך, עיון במערכת נט המשפט מלמד, כי על-פי בירור שביצע כונס הנכסים הרשמי מול רשות האוכלוסין וההגירה, לא נרשמה כניסה של החייב לארץ בשנים האחרונות, וממילא לא נרשמה כניסה בתאריך שאותו ציין כיום חזרתו לארץ. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי לנכון לקבל את בקשתו של החייב למתן רשות ערעור, ולשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו.

8.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת.

משלא נתבקשה תשובת המשיבים, לא אעשה צו להוצאות.