רע"א 1360-24 רע"א 1360-24

1.בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 18.12.2023, בע"א 28413-11-21 (השופטים: ד' צרפתי, ר' גלפז מוקדי, ו-א' זגורי) שבגדרו נדחה ערעור המבקש 1 (להלן: המבקש) על פסק הדין של בית משפט השלום בנצרת, מיום 2.9.2021, בת"א 69773-03-18 (השופטת מ' ברלינר לוי) שבמסגרתו נדחתה תביעת המבקש לסילוק ידם של המשיבים ממקרקעין בעיר נצרת.

2.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, ובהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, באתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה – להידחות, מבלי צורך בתשובה. הבקשה נטועה כל כולה בעניינם הפרטני של הצדדים, ולא מעוררת שאלה עקרונית מהותית. המבקש, בהגינותו, אף לא טוען לכך. גם עיוות דין אין כאן.

3.המבקש טוען נגד קביעתו של בית משפט השלום, בדבר קיומו של 'השתק', מבלי שנימוק זה הועלה על-ידי המשיבים. גם אם אקבל את טענת המבקש, לא יהא בכך כדי להועיל לו. פסק הדין של בית משפט השלום נשען בראש ובראשונה על הכרעה לגופם של דברים; לא על 'השתק'. לאחר ניתוח מדוקדק של ראיות הצדדים נקבע, כי "לנוכח כל שפורט לעיל אני קובעת כי גרסתו היסודית של [המבקש] בדבר היותה של החברה ברת רשות חינם – אינה יכולה לעמוד, ולמעשה די בכך על מנת לדחות את התביעה" (פסקה 92). רק לאחר מכן, כנימוק נוסף, ציין בית משפט השלום כי "התנהלותו של [המבקש] והמצגים שהציג משך שנים [...] – מקימה נגדו השתק ומניעות" (פסקה 93).

4.אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.