רע"א 1362/07פלוני נ. פקידת סעד לסדרי דין -לשכת רווחה עירית יקנעם

בפני בקשה למתן סעד זמני ולהורות על עיכוב ביצוע העברתה של הקטינה בת 6.5 ממרכז החירום בו היא שוהה למשפחה אומנת, אליה היא אמורה לעבור ביום 28.2.07.

1.

המבקשת היא אם לשלושה ילדים, הבן הבכור כבן 17.5, בת כבת 16 שנים, והקטינה נשוא דיון זה, בת 6.5 שנים. המשפחה עלתה ארצה מחבר העמים בשנת 1997 והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה. במהלך השנים דווח על אלימות פיזית של האב כלפי הילדים והזנחתם. הוחלט בהסכמת ההורים להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיות. תפקוד לקוי התגלה גם לגבי הקטינה, אשר לא קיבלה חיסונים, נצפתה מוזנחת פיזית, הראתה קשיי תקשורת ובעיות אלימות ונראתה מנותקת ומוזנחת רגשית. לאחר שהופנתה לגן טיפולי הגיעה לגן כולה חבולה וסיפרה כי אביה ואחותה מכים אותה. גם לאחר כשנה דווח שמצבה של הקטינה אינו טוב. לפני כשנה הוגשה תלונה מצד הבת הגדולה על התעללות מינית על ידי האב. האב הורשע ונידון ל-17 שנות מאסר. הבת הגדולה אושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים בעקבות ביצוע ניסיון אובדני.

2.

ביום 9.5.06 החליט בית המשפט לנוער על הוצאתה של הקטינה מבית הוריה מכוח סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), וזאת לאור מצבה הקשה ביותר של הקטינה וחוסר יכולתה של המבקשת לתת מענה למצוקתה. ביום 13.6.06 מונתה לקטינה אפוטרופא על פי דין אשר תמכה בבקשת גורמי הסעד להעביר את הקטינה למשפחה אומנת. ביום 3.7.06 קבע בית המשפט לנוער ששוכנע כי הקטינה הינה נזקקת וכי יש עילה להוצאתה ממשמורת המבקשת למרכז חירום. הקטינה שוהה במרכז זה עד היום.

3.

ממרכז החירום בו שוהה הקטינה דווח כי המבקשת מבקרת במעון אך הבת מרוחקת ממנה ולעיתים אף מבקשת לקצר את הביקורים. הקטינה חזרה ודרשה במכתבים לבית המשפט להוציאה ל"משפחה חדשה". יצוין כי האם מכחישה בפני הקטינה את מה שקרה בין האב לבתה הגדולה, וזאת למרות שהקטינה היתה עדה למעשים. האם הסבירה לקטינה כי האב נמצא בטיול. בחלוף הזמן נמסר מהמעון כי מצבה הרגשי של הקטינה הולך ומתדרדר וכי היא זקוקה לדמות מכילה אשר מולה לא תצטרך לשמור על הסוד בבית. לאם נעשתה הערכת מסוגלות הורית על ידי פסיכולוגית קלינית אשר התרשמה כי המבקשת מתקשה ביותר במילוי וסיפוק צרכיה הרגשיים של הקטינה. ממצאי חוות הדעת העלו ספק במסוגלות ההורית של המבקשת והומלץ לגדל את הקטינה במשפחה אומנת, תוך שמירת קשר בין המבקשת לקטינה ותוך מתן הדרכה למבקשת בעניין צרכיה הרגשיים של הקטינה. בעקבות התפתחויות אלו החליט בית המשפט לנוער ביום 3.12.06 כי הקטינה תועבר למשפחה אומנת טיפולית. צו בית המשפט מוגבל עד לסוף חודש יוני 2007.

4.

על החלטת בית המשפט לנוער הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. בית המשפט קבע כי קיימת עילה להעברת המשמורת לידי פקידת הסעד והכנסתה של הקטינה למשפחה אומנת חינוכית, וזאת לאור חוות הדעת השונות הקיימות בעניין מסוגלותה של המבקשת וצרכיה של הקטינה. בית המשפט קבע כי הקטינה מצויה במשבר נפשי ויש לאפשר לה למען בריאותה הנפשית בעתיד להתחזק בפיקוח של משפחה טיפולית. בית המשפט קבע כי יש לתת למבקשת הדרכה מקצועית על מנת להיטיב את מצבה כך שתוכל בבוא העת לקבל את הקטינה חזרה לביתה. בית המשפט ציין כי בית המשפט לנוער קבע ישיבה נוספת בחודש מרץ על מנת לקבל דיווחים על מצבה של הקטינה בבית המשפחה האומנת. לפיכך נדחה הערעור.

5.

על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור וכן בקשה זו למתן סעד זמני בערעור. המבקשת מציינת כי נודע לה שנמצאה משפחה אומנת לקטינה והיא תועבר אליה ביום 28.2.07. המבקשת סבורה כי המעבר של הקטינה למשפחה אומנת כאשר הכוונה היא בסופו של דבר להחזירה למשמורת המבקשת, תגרום לקטינה נזק רב בשל המעברים הרבים בזמן כה קצר.

6.

לאחר עיון בחומר שהוגש ובטענות המבקשת, והגם שמצאתי בהן טעם רב, לא מצאתי לנכון להיענות לבקשה למתן סעד זמני. החלטות הערכאות דלמטה ניתנו על סמך חוות דעת של גורמים מקצועיים ושל גורמי הטיפול במעון בו שוהה הקטינה כי מצבה הנפשי של הקטינה קשה וכי היא זקוקה לגורם מכיל אשר בפניו אף תוכל לחשוף את סודה ואת קשייה. הגורמים הטיפוליים סברו כי בשלב זה יש להעביר את הקטינה למשפחה אומנת אשר תסייע לה להיחלץ מהמשבר הנפשי אותו היא חווה. על רקע אבחון המסוגלות ההורית שנערך למבקשת סברו הגורמים הטיפוליים כי אין המבקשת יכולה לתת מענה לצרכיה של הקטינה בשלב זה. עם זאת יודגש כי המעבר למשפחה האומנת אינו מנתק את הקשר בין המבקשת לקטינה, וכי אף המלצת גורמי הטיפול הינה כי המבקשת תשמור על קשר עם בתה הקטינה ותקבל הדרכה על מנת לאפשר בעתיד, בתקווה שהדבר יתאפשר, את חזרתה של הקטינה למשמורת אמה. כן סבר בית המשפט קמא כי משפחה אומנת טיפולית תוכל לסייע לקטינה גם אם בעתיד ידרש מעבר נוסף חזרה לביתה של המבקשת. אוסיף כי לחודש מרץ נקבעה ישיבה בבית המשפט לנוער לדיון במצבה של הקטינה ובהשתלבותה במשפחה האומנת, כך שמתקיים מעקב צמוד של בית המשפט על מצבה של הקטינה. עוד ברצוני לציין את הדיווחים של הגורמים הטיפוליים ושל הקטינה עצמה במכתביה לבית המשפט לנוער כי היא מעוניינת במסגרת של משפחה אומנת. בנסיבות העניין, נראה כי בכל מקרה עדיפה שהייתה של הקטינה במשפחה אומנת טיפולית ותומכת על פני שהייתה לאורך זמן רב במרכז חירום שאינו יכול לספק את אותם צרכים אשר יכולה ליתן משפחה אומנת.

ההחלטה בבקשה קשה היא, וכאמור מצאתי טעם רב בטעוני האם, ובמיוחד בחשש שיגרם לקטינה נזק מהמעברים המשתנים, מה גם שהכוונה בסופו של יום להחזירה לבית אמה. עם זאת, הקשיים שתוארו במעון החירום בו נמצאת הקטינה עתה, חוסר האפשרות להעבירה לבית המבקשת במצב שנוצר, והצורך לעת הזו שהקטינה תימצא בבית משפחה אומנת מטיבה וראויה שתסייע לה במצוקתה, תספק את צרכיה ההתפתחותיים, ותעניק לה תחושת ביטחון, חום ואהבה, שכנעוני, ולא בלב קל, שלא להיעתר לבקשת האם.

לאור כל זאת, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני בערעור. עם זאת, אני קובעת כי בקשת רשות הערעור תועבר לדיון בפני הרכב תלתא בהקדם האפשרי.