רע"א 1365/00 חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ. הקרן המשפחתית של א

בשנת 1965 בנו המבקשות, בעזרת תרומה מאת המשיבה, בניין במרכז ירושלים. בחוזה שנערך בין המבקשות ובין המשיבה נכתב, כי המשיבה מתחייבת לשאת תרומה, ובתנאי שהבניין ישמש כמכללת עובדים, וכל שינוי בייעודו ייערך בהסכמתה.

במסגרת הסדר ההבראה של המבקשות, ביקשו הן למכור את הבניין. המשיבה הגישה תובענה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדרה ביקשה לאכוף את חוזה המתנה בינה ובין המבקשות, ולהצהיר, כי אין להעביר את הזכויות בבניין ללא אישורה. כן ביקשה המשיבה צו מניעה זמני, אשר ימנע את ביצועו של הסכם המכר, שנכרת זה מכבר בין המבקשות וצד שלישי, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית.

בית-המשפט המחוזי (השופט יהודה זפט) קיבל את הבקשה, וקבע, כי טענותיה של המשיבה הן כבדות משקל, וכי יש לשמר את המצב הקיים עד שתתבררנה עד תום. אשר-על-כן, נתן בית-המשפט המחוזי צו מניעה זמני, מותנה בהפקדת ערבות עצמית וערבות בנקאית אוטונומית של המשיבה.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טוענות המבקשות, כי לא היה מקום למתן צו מניעה זמני. זאת, כיוון שהדינים שחלים על חוזה המתנה שנערך בין הצדדים, אינם מאפשרים מתן סעד של אכיפה, כי אם אך סעד של ביטול והשבה. מכאן, שאף אם תזכה המשיבה בתובענה העיקרית, חוזה המתנה יבוטל, והמבקשות ישיבו למשיבה את סך תרומתה. כיוון שכך, טוענות המבקשות, אין כל מניעה למכור את הבניין כבר בשלב זה של הדיון.

דין טענה זו להידחות. אכן, לשני הצדדים טענות, הראויות להתברר בפני בית-המשפט המחוזי, הן בעניין תוקפו של חוזה המתנה והן בשאלת הדינים החלים עליו. כל עוד לא התבררו סוגיות אלו, מן הראוי להקפיא את המצב הקיים, על-מנת שלא ליצור מצב, בו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמתו. החלטתו של בית-המשפט המחוזי על מניעת מכירת הבניין, כל עוד לא התבררה התובענה העיקרית, והתניית צו המניעה בהמצאת ערבויות להבטחת פיצוי נזק עתידי למבקשות, בדין ניתנה, ואין מקום להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטה.

הבקשה, אפוא, נדחית.