רע"א 1365/99 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ. נתן שוימר

המבקשות הגישו בקשה להמרת הערבון בערובה אחרת - היא ערבותה של מגדל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את המבקשות.

הבקשה מנומקת בכך ש"מתן הערובה ע"י חברת הביטוח במקום הפקדה כספית בקופת ביהמ"ש יש בה כדי להוות ביטחון נאות להבטחת ההוצאות כאמור".

המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם המפורטת טוענים הם, בין היתר, כי ערבות עצמית אינה בטוחה טובה כפקדון, כי לאור נסיונם בערכאות הקודמות, אין הם רוצים להיות תלויים בחסדיהן של המבקשות, וכי גם לגופו של עניין סיכויי הבקשה אינם טובים.

נראה לי כי דין הבקשה להידחות, בלא צורך להיזקק לשאלת סיכויי הערעור:

ברור כי מבחינת הזמינות ויכולת המימוש שלהם, אין דין הפקדת מזומנים (או ערבות בנקאית, אשר לעניין זה דינה כמזומן) כדין התחייבות של גוף כלשהו, גם אם אין כל ספק באשר לאיתנותו הכלכלית ויכולת הפרעון שלו. שכן, הערבון שהופקד במזומן או בערבות בנקאית ניתן להעברה מיידית למשיב, אם זכה בהוצאות המשפט, ואינו מותנה בהסכמתו או בביצוע פעולות כלשהן מצידו של מפקיד הערבון. לעומת זאת כאשר ניתנת ערבות או התחייבות עצמית של אדם או תאגיד, כי אז מותנה ביצוע התשלום בהסכמת המתחייב.

שינוי זה נובע מהגיונם של דברים, ואף מעוגן בשורה של החלטות שניתנו בבקשות דומות לזו (ראו, לדוגמא: ע"א 4250/94, פינטו ואח' נגד עמית ואח' , תקדין עליון 94(3) 261; רע"א 2381/95, אליאס ואח' נגד אליאס ואח' , תקדין עליון 95(2) 33).

המבקשות לא הצביעו על נימוק כלשהו המצדיק לפטור אותן מהפקדת ערבון בדרך המקובלת, מלבד הנימוק הכללי והסתמי, לפיו די בערבות זו. נימוק זה נדחה, ולפיכך דין הבקשה כולה להידחות.

הערבון יופקד תוך חמישה-עשר יום מהמצאת החלטה זו.