רע"א 1370/99 ארנון יונס נ. אברהם איזמן - עו"ד

המבקש הוא אזרח ישראלי המתגורר שנים רבות בחוץ לארץ, אשר הגיע לאחרונה לישראל, ומצא כי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ בגין חוב שלא שולם למשיב. הוא עתר לראש לשכת ההוצאה לפועל בנתניה לביטול הצו, וראש ההוצאה לפועל ביטלה את צו עיכוב היציאה, אך חייבה אותו בתשלום מיידי של חלק מן החוב. על כך הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וכב' השופטת ה. שטיין החליטה על עיכוב יציאת המבקש מן הארץ, אלא אם יעמיד שני ערבים אשר ישאו בתשלומים של 200 דולר לחודש עד לפרעון החוב או עד החלטה אחרת.

על החלטה זו מבקש המבקש רשות לערער בפני בית משפט זה. בפני בקשתו לפטור מהפקדת ערבון.

המבקש טוען כי הגיע לישראל כתייר, שהייתו בארץ מעוכבת מעבר למתוכנן בשל צו עיכוב היציאה נגדו, מקורותיו הכספיים אזלו ואין לו נכסים, חשבונות בנק או בני משפחה שיוכלו לסייע בידו לעמוד בהפקדת הערבון.

לגוף הבקשה טוען המבקש כי חובותיו הכספיים כלפי המשיב נוצרו שלא כדין, בהליכים משפטיים בהם לא נכח ולא יוצג, כאשר המשיב המציא כתבי בי-דין לעורך דין שלא ייצגו אותו, כפי שאפרט בהמשך. עוד טוען המבקש כי בהיותו תושב חוץ לא היה מקום לעכב את יציאתו מן הארץ.

המשיב טוען כי הוא זכאי להבטחת הוצאותיו, נוכח העובדה שהמבקש חייב לו סכום העולה על 418,000 ש"ח. עוד טוען המשיב כי החלטת בית המשפט קמא לחייבו להעמיד ערבים לתשלום החוב ניתנה בהסכמת המבקש. ואכן, המשיב הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, בקשתו התקבלה והפרוטוקול תוקן כך שצויינה בו הסכמת המבקש להעמיד שני ערבים לתשלום 200 דולר לחודש.

בנסיבות אלו צודק המשיב בטענתו כי סיכויי הבקשה לרשות ערעור קלושים, שכן החלטת בית המשפט ניתנה בהסכמה. קיומו של סיכוי טוב לזכות בהליך הוא תנאי למתן פטור מערבון (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח' , פ"ד מד(2) 383), וכאשר תנאי זה אינו מתקיים אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת ערבון.

עם זאת, נראה לי כי יש מקום להתחשב במבקש ולהפחית את סכום הערבון שעליו להפקיד, משני טעמים אלו:

ראשית, המבקש הוא תושב חוץ שמרכז חייו אינו בישראל. אני מקבלת את טענתו בדבר הקושי בגיוס מקורות כספיים להפקדת הערבון, ואין לחסום בפניו את שערי בית המשפט מטעם זה. שנית, נראה לי כי יש להתחשב בטענות המבקש באשר לאופן הווצרות החוב בגינו ניתן צו עיכוב היציאה מן הארץ. לא אפרט כאן את כל השתלשלות העניינים המתוארת בבקשה לרשות ערעור, אך די לציין כי מקורו של החוב בהליכים שהתנהלו שלא בפני המבקש, כאשר כתבי בי-דין הומצאו לעורך דין שייצג את המבקש רק בחלק מן ההליכים, ולאחר מכן שוחרר מייצוג על ידי בית המשפט.

אין זה המקום להכריע בשאלת ההמצאה. אולם נראה לי כי קיומו של חוב פסוק שטרם שולם, המהווה בדרך כלל שיקול משמעותי ביותר לחיובו של בעל דין בהפקדת ערבון, ראוי שיקבל בענייננו משקל מועט, בהתחשב בנסיבות הבלתי ברורות בהן נוצר חוב זה.

לאור כל האמור אני מפחיתה את סכום הערבון למחצית. המבקש יפקיד סכום של 5,000 ש"ח תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו.