החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1399/98 כוכבי שרון נ. מדורים הפקות בע''מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחור בהגשת בקשת רשות ערעור בשל שביתה במזכירותבקשת רשות ערעור שלישית לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בדבר העברת דיון לבית המשפט לענייני משפחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשת ביקשה רשות לערער שלישית על החלטה בדבר העברת תובענה על מטלטלין מבית משפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה. בקשתה לבית המשפט המחוזי הוגשה באיחור לטענתה בשל שביתה, אך לא נשלחה בדואר רשום כנדרש בתקנה 7(א) ולא התבקשה הארכת מועד. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, שכן לא הצביעה על שאלה משפטית בעלת השלכות רחבות או על עיוות דין, וחייב בהוצאות.

העובדות

המבקשת הגישה תובענה לבית משפט השלום בדבר בעלות במטלטלין לפי הסכם ממון. בית משפט השלום העביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי באיחור של יומיים, לטענתה בשל שביתה במזכירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר דיון שלישי בעניינו של בעל דין בהעדר שאלה משפטית בעלת השלכות מעבר לנסיבות המקרה הבודד?
  2. 2.האם הוגשה בקשת רשות הערעור במועד נוכח שביתה במזכירות בית המשפט המחוזי לפי תקנה 7(א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), תשמ"א-1981?

הלכות

  1. 1

    ככלל, אין לאפשר עריכת דיון שלישי בעניינו של בעל דין, אלא כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות מעבר לנסיבות המקרה הבודד, או למצער במקרה שנגרם עיוות דין.

    ״ככלל, אין לאפשר עריכת דיון שלישי בעניינו של בעל-דין, אלא כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות מעבר לנסיבות המקרה הבודד, או״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שמגיש מסמך במהלך שביתה במזכירות צריך לשלוח אותו בדואר רשום כדבעי כדי שמועד המסירה לדואר ייחשב כמועד ההגשה; הגשה לאחר תום השביתה ללא בקשה להארכת מועד אינה מקימה עילה לדיון.

    ״המבקשת לא פעלה כאמור בתקנה שלעיל אלא הגישה את בקשתה לבית-המשפט המחוזי לאחר שנסתיימה השביתה, ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון שלישי
  • רשות ערעור
  • שביתה במזכירות
  • הארכת מועד
  • העברת דיון
  • הסכם ממון
  • מטלטלין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

1399/98

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקשת:

שרון כוכבי

נגד

המשיב

ה:

מדורים הפקות בע"מ

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.1.98 בבר"ע

11654/97 (המ' 1621/97 וה"פ 1683/97) שניתנה על-ידי כבוד השופט י' גלין

בשם

המבקשת: בעצמה

בשם

המשיבה: עו"ד אמיר אלטשולר

החלטה

המבקשת הגישה בבית-משפט השלום ברחובות תובענה כנגד בעלה וכנגד נושיו (והמשיבה בכללם) למתן פסק-דין המצהיר על בעלותה של המבקשת במטלטלין המצויים בדירה המשותפת לה ולבעלה, וזאת מכוח הסכם ממון בין בני-זוג שנחתם ביניהם. בתאריך 15.7.97 החליט בית-משפט השלום (השופטת אילנה גת) להעביר את הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה, תוך שהוא קובע כי "לבית הדין לענייני משפחה הוקנתה סמכות בתובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו".

על החלטה זו הגישה המבקשת בתאריך 17.9.97 בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענתה הייתה כי בית-המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בתביעות המופנות כלפי נושיו של בעלה, שהם צדדים שלישיים.

בית-המשפט המחוזי (השופט יורם גלין) קבע כי בקשתה של המבקשת הוגשה באיחור של יומיים מבלי שניתן טעם מיוחד לאיחור זה ומבלי שנתבקשה הארכת מועד. בית-המשפט המחוזי הוסיף וקבע לגופם של דברים כי אף אם שגה בית-משפט השלום, הרי שבית-המשפט הנעבר רכש סמכות מכוח ההעברה.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה טענה המבקשת כי בקשתה לבית-המשפט המחוזי הוגשה במועד. זאת, מן הטעם שבתאריך 1.9.97 פרצה שביתה במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר נמשכה עד לתאריך 15.9.97, תוך שהיא מפסיקה את מניין שלושים הימים שבגידרו רשאית הייתה המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור. מנגד טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה שבפניי, וזאת מכיון שממילא החלטת בית-המשפט המחוזי דחתה את טענות המבקשת לגופן.

דין הבקשה להידחות.

ככלל, אין לאפשר עריכת דיון שלישי בעניינו של בעל-דין, אלא כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות מעבר לנסיבות המקרה הבודד, או למיצער במקרה שנגרם עיוות-דין. במקרה שבפניי המבקשת לא הצביעה על עילה המצדיקה מתן רשות ערעור. שכן, טענתה בעניין הפגם שנפל לכאורה בהחלטת בית-משפט השלום נדחתה לגופה, וממילא אף התוצאה של העברת הדיון מבית-משפט השלום לבית-המשפט לענייני משפחה אינה מצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה.

זאת ועוד. תקנה 7(א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), תשמ"א1981- קובעת:

מסמך שחייבים או שמותר להגישו לבית משפט... רואים אותו כמסמך שהוגש כהלכה...אם נמסר בדואר רשום ממוען כדבעי אל אותו בית משפט...ורואים את מועד מסירתו לדואר כאמור כמועד הגשתו לבית המשפט...

המבקשת לא פעלה כאמור בתקנה שלעיל אלא הגישה את בקשתה לבית-המשפט המחוזי לאחר שנסתיימה השביתה, ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד. בדין איפוא נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ה' בשבט תש"ס (12.1.00).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98013990.

L08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 8883/99דן כוכבי, עו"ד נ. גזית קונסוליום השקעות ופיתוח בע"מהחלטה

הלכות

  1. 1ככלל, אין לאפשר עריכת דיון שלישי בעניינו של בעל דין, אלא כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות מעבר לנסיבות המקרה הבודד, או למצער במקרה שנגרם עיוות דין.
  2. 2מי שמגיש מסמך במהלך שביתה במזכירות צריך לשלוח אותו בדואר רשום כדבעי כדי שמועד המסירה לדואר ייחשב כמועד ההגשה; הגשה לאחר תום השביתה ללא בקשה להארכת מועד אינה מקימה עילה לדיון.