רע"א 1404/13 דני זילברשלג עו"ד נ. גליל מימון

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה שהותוו בהלכה הפסוקה בדבר מתן רשות ערעור בענייני בוררות, הניתנת במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין [ ראו למשל : רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ (6.10.2010) , פסקה 18; רע"א 5067/09 שרבט נ' שרבט (6.1.2011), פסקה 26; רע"א 6489/09 מדובר נ' קרן קיימת לישראל (18.1.2011), פסקה 17 ].

הבקשה דנן אינה מעוררת כל שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, חרף טענות המבקש. הבקשה דנן, כמו בקשת הביטול שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כוללת טענות מטענות שונות שנועדו ליצור מצג לפיו הליכי הבוררות היו בלתי תקינים. מטרת המבקש היא להשיג הזדמנות נוספת לכרסם בממצא עובדתי מובהק שהיווה את המסד העיקרי לפסק הבוררות של השופט (בדימ') ארבל לפיו הסכם שכר הטרחה מיום 5.2.2002 "מפוברק או מזויף". טענות שמטרתן העיקרית היא לשמוט את הקרקע תחת הממצא העובדתי שקבע הבורר, ולחלופין כנגד פגמים ספציפיים שנפלו בהליך בוררות קונקרטי, מתמצות בדרך כלל בדל"ת אמותיהם של הצדדים ולא יותר מכך, וכך אף במקרה דנן.

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. גם אם הייתי נכון להניח כי נפלו פגמים באופן ניהולו של ההליך לפני הבוררים שדנו בערעור על פסק הבוררות שניתן על ידי השופט (בדימ') ארבל – ואיני נכון לעשות כן לאור קביעתו של השופט א' רובינשטיין

ברע"א 7816/11 זילברשלג נ' מימון

(4.12.2011) לפיה לא הונחה תשתית עובדתית כי לפני הבוררים לא נמצא תיק הבוררות המלא שהיה לפני השופט (בדימ') ארבל, וכי גם במקרים בהם לא הונח לפני הבוררים בערעור תיק הבוררות המלא אין הכרח כי יגרם עיוות הדין – הרי שבסופו של יום יש להותיר את פסק הבוררות בעינו נוכח העובדה כי מדובר בפסק בוררות מנומק היטב המושתת על הממצא העובדתי לפיו הסכם שכר הטרחה "מפוברק". לא בנקל יתאפשר ערעורו של הליך בוררות דו-שלבי המושתת בעיקרו על ממצאים עובדתיים שאין הצדקה להתערב בהם, בהינתן הנמקה המניחה את הדעת באשר לתוצאה אליה הגיעו הבוררים.

באשר לטענתו של המבקש כי לפני השופט (בדימ') ארבל לא הונח כל חומר הראיות שהתקבל בתיק בית המשפט בטרם הועבר הדיון לבוררות; צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי מחובתם של בעלי הדין המבקשים להסתמך על ראיה זו או אחרת להגישה ביוזמתם לבורר וכי אין להטיל על הבורר נטל לאסוף את הראיות מיוזמתו. אין לבורר אלא מה שרואות עיניו – הראיות המוגשות מטעם בעלי הדין.

כמו כן, איני סבור כי המבקש הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענתו כי הבוררים שדנו בערעורו קיפחו את זכות הטיעון שלו או כי נגרם לו עיוות דין בשל אופן התנהלותם. מסכים אני לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי מעולם לא ניתנה הוראה שיפוטית לבוררים לקיים דיון נוסף לאחר שהדיון הוחזר אליהם על ידי בית המשפט במסגרת אחד מבין ההליכים הרבים שנוהלו בנוגע לבוררות. זאת ועוד, מקובלת עלי הנמקתו של בית המשפט המחוזי כי הסיבה בגינה לא הונחו כל המוצגים לפני הבוררים שדנו בערעור הייתה תפיסת המוצגים על ידי משטרת ישראל במסגרת חקירה. ממילא על פי ממצא עובדתי של בית המשפט המחוזי רוב המוצגים והחומר שעמד לפני השופט (בדימ') ארבל הונח לפני הבוררים שדנו בערעור ובממצא זה אין להתערב. עוד מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא הייתה כל מניעה שהמבקש יעתור לפני הבוררים ויבקש לצרף מוצגים שלטענתו צריך שיהיו לפניהם בטרם יכריעו בעניין.

נוכח כל האמור הגעתי לכלל מסקנה כי אין בטענות המבקש כדי לבסס עילה שבדין לביטול הליך הבוררות או החזרת הדיון לערכאת הערעור של בוררות.

בנסיבות העניין התייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.