רע"א 1410/22 אהרון זכאי נ. כונס הנכסים הרשמי

בהחלטתי מיום 16.3.2022 ביקשתי כי המבקש יבהיר נגד איזו החלטה של בית המשפט קמא מופנית בקשת רשות הערעור שהגיש. בהודעה שהגיש ביום 24.3.2022 מסר המבקש כי המדובר בהחלטה מיום 21.2.2021, במסגרתה ניתנה הוראה על מימוש משק המצוי בבעלותו, לצורך פירעון יתרת חובותיו במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינו משנת 2015. ואולם, לא רק שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו עבר זה מכבר, אלא שעיון בתיק בית המשפט קמא מלמד כי מאז ניתנה ההחלטה חלו התפתחויות רבות בתיק חדלות הפירעון של המבקש. כיום, כל שנדרש מהמבקש הוא לפרוע יתרת חוב בסכום של כ-160 אלף ש"ח, ובכך יוסר סופית האיום בדבר מימוש המשק המצוי בבעלותו. זאת ועוד, על פי החלטת בית המשפט קמא מיום 24.3.2022 נדרש המבקש להודיע מה עמדתו ביחס לפריסת התשלומים של היתרה האמורה, וזאת עד ליום 28.3.2022, כאשר ככל שלא יעשה כן, ייקבעו תנאי התשלום על פי שיקול דעת בית המשפט. במצב דברים זה, בוודאי שאין מקום לדיון בבקשת רשות ערעור ביחס להחלטה שאבד עליה הכלח.

לא נעלם מעיניי כי טרוניית המבקש, מאז תחילת ההליך ועד היום, היא שהחוב בגינו נפתח ההליך – חוב כלפי האגודה השיתופית "שער אפרים", אשר נמכר במהלך ההליך ליעקב כשדי השקעות בע"מ – הוא במחציתו בגין משק השייך לאחיו, ועל כן לא ראוי היה להשית אותו עליו במלואו מלכתחילה. ואולם עניין גובה החוב הוכרע זה מכבר, ולא ניתן כיום לחדש את הדיון בו. לא זו אף זו, בית המשפט קמא הלך כברת דרך נכבדה לקראת המבקש, וקיצץ משמעותית את החוב אותו הוא נדרש לשלם על מנת לזכות בהפטר (לסקירת עיקרי הדברים ראו החלטת הנשיאה אסתר חיות בע"א 3444/22 יעקב כשדי השקעות בע"מ נ' זכאי (15.3.2022)). במצב דברים זה, טוב יעשה המבקש אם ישלים את פירעון יתרת חובו, ויביא את ההליך המתנהל מזה כשבע שנים לידי סיום – ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בקשת הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשו תגובות, אין צו להוצאות.