רע"א 1413-23 רע"א 1413-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט י' בן-חמו) אשר ניתן ביום 19.12.2022 בפש"ר 72627-11-21, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על הכרעת המנהלת המיוחדת, עו"ד מ' גלבוע, אשר ניתנה ביום 22.9.2021 בפש"ר 41926-12-17, ואשר בגדרה אושרה תביעת חוב בסך 86,200 ש"ח, מתוך תביעת חוב בסך 425,181 ש"ח שהגישה המבקשת נגד המשיב 1.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. כפי שהובהר על ידי בית המשפט המחוזי, הנטל להוכחת קיומו של חוב המזונות הנטען מוטל על המבקשת והיא לא הצליחה להרים נטל זה. זאת, בשים לב לראיות אשר היו מונחות לפני בית המשפט המחוזי, ובפרט, להיעדרה של החלטה שיפוטית בדבר חיובו של המשיב 1 במזונות, וכן בהתחשב בכך שלא נמצאה עילה מבוררת להתערבותו של בית המשפט המחוזי בשיקול הדעת המקצועי אשר הופעל בנדון דידן על ידי המנהלת המיוחדת.

5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א.