פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 1426/21
לפני:
כבוד השופט (בדימ') מ' מזוז
המבקש:
אופיר אמינוב
נ ג ד
המשיבה:
מי אביבים 2010 בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
ש' דותן
)
בע"א 41792-07-20 מיום 31.12.2020
בשם המבקש:
עו"ד מאור אוקסהורן
בשם המשיבה:
עו"ד דוד ששון
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' דותן) מיום 31.12.2020 בע"א 41792-07-20, שבמסגרתו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום (השופט א' הקר) מיום 05.07.2020 בתא"מ 56543-11-18, בו נדחה תביעת המשיבה להטלת חבות אישית על המבקש, לצורך תשלום חובותיה של העמותה שבראשה הוא עומד.
2.
בבית משפט השלום נדחתה תביעת המשיבה, תאגיד מים וביוב המספק שירותיו לתושבי העיר תל אביב-יפו, בה נטען כי יש לחייב באופן אישי את המבקש בתשלום חוב בסך 62,720 ₪ שצברה העמותה שבניהולו, הפועלת למתן פתרונות דיור לחסרי בית בתל אביב. נקבע כי לא הורם הנטל הדרוש להרמת מסך ההתאגדות, משלא הוכח כי התנהלות המבקש עולה כדי מרמה. נדחתה גם הטענה להעדפת נושים אסורה, לפיה המבקש פרע חובות אחרים של העמותה ביודעו שהמשיבה לא יכולה לחדול מאספקת המים. כמו כן, נמצא שלא הוכחה התקיימותה של עוולה נזיקית המקימה למבקש אחריות אישית.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום, ופסק כי יש לחייב את המבקש ביחד ולחוד עם העמותה בחוב למשיבה. נקבע כי יש לייחס אחריות אישית למבקש כאורגן החברה, לנוכח התנהלותו חסרת תום-הלב, שהתבטאה בגביית תשלום גלובלי מדיירים, המגלם גם שימוש במים, ואי-העברתו של סכום זה למשיבה. בית המשפט נימק החלטתו גם בכך שהמבקש ניצל את המצב החוקי המונע את ניתוק אספקת המים לעמותה.
4.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
5.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. לפנים משורת הדין, לא אעשה צו הוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז באייר התשפ"א (9.5.2021).
ש ו פ ט (בדימ')