פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1431/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
דב הלבץ
נגד
המשיבים
:
1. בית אילמקו (1993) בע"מ
2.
מקס רודמן
3.
ונוסקופ השקעות בע"מ
4.
אולמן למפן בע"מ
5.
אילמקו החברה הישראלית למנורות בע"מ
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.1.2000 בבר"ע
21486/99 ובר"ע 21343/99, שניתן על-ידי כבוד השופט ד' ארבל
החלטה
המבקש תבע את המשיבים בבית-משפט השלום על-סך 385,958 ש"ח, בגין שירותים שנתן להם כרואה-חשבון. אין מחלוקת, כי כתב-התביעה הומצא למשיבים כדין, ומשלא הוגש כתב הגנה במועד, ניתן בתאריך 17.12.96 פסק-דין בהעדר-הגנה כנגד המשיבים 5,4,1 בגדרו חוייבו לשלם למבקש את הסכום הנתבע.
בתאריך 29.12.98 הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) בקשה לביטול פסק-הדין, בה טענה בעיקר לסיכויי הגנה טובים. המבקש טען, כי חלף המועד הקבוע בחוק להגשת בקשת הביטול, ומכאן שדינה להדחות. בתגובה טענה המשיבה, כי פסק-הדין לא הומצא לה במועד הנטען על-ידי המבקש, ועל-כן בקשתה הוגשה במועד.
בית-משפט השלום קבע, כי המשיבה ידעה על כל ההליכים שהתנהלו כנגדה, והיא שבחרה שלא להתייחס להליכים אלה במועדים הרלוואנטים. בכך גרמה לבזבוז זמנם הן של המבקש והן של בית-המשפט. עם-זאת, בית-משפט השלום קבע, לפנים משורת הדין, כי פסק-הדין יבוטל, ובתנאי שהמשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח.
בית-המשפט המחוזי (השופט דן ארבל), דחה את ערעורו של המבקש. מבלי להכריע בשאלה מתי לראשונה הומצא למשיבה פסק-הדין, קבע בית-המשפט המחוזי, כי המשיבה פעלה בחוסר תום-לב וברשלנות בכל הנוגע להליכים המשפטיים שהתקיימו, אך הותיר את החלטת בית-משפט השלום על-כנה, בעמדו בהרחבה על סיכויי ההגנה של המשיבה. עם-זאת, הגדיל בית-המשפט המחוזי את סכום הוצאות המשפט שנפסקו למבקש ל50,000- ש"ח, וזאת ללא קשר לפסק-הדין הסופי שיינתן בסיומו של המשפט.
מכאן בקשת הרשות לערער בפניי, בגדרה שב המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בבית-המשפט המחוזי, ובהרחיבו את היריעה בנוגע לשיקולי מדינות אותם על בית-המשפט לשקול, בדונו באכיפת המועדים הקבועים בחיקוק.
דין הבקשה להידחות.
על-פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, מוסמך בית-המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בענייננו, מצאו הערכאות קמא לנכון להורות על ביטול פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה, למרות שבקשת הביטול הוגשה לאחר חלוף המועד לעשות כן, וזאת בעיקר לאור סיכוייו הטובים של המבקש להוכיח הגנתו במשפט.
מכאן, שהערכאות קמא איזנו בין החשיבות בשמירה על כללי הפרוצדורה, לבין הצורך ליתן למשיבה יומה בבית-המשפט. כן פוצה המבקש על התמשכות ההליכים וסרבולם, באמצעות פסיקת הוצאות משפט הנכבדות.
בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטת בית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ' באדר ב תש"ס (27.3.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00014310.
L01