רע"א 1432/01 שון לביא נ. צבי לוטן - עו"ד

בפניי בקשה להפקיד פקדון בתשלומים.

הבקשה הוגשה בגדרי בקשת הרשות לערער שבכותרת. בקשת הרשות לערער הוגשה ביום 20.2.01. בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון הוגשה ביום 13.3.01, וניתנה ארכה של 60 ימים. בקשה נוספת שהוגשה ביום 30.5.01 למתן ארכה נתקבלה, וניתנה ארכה של 30 ימים נוספים. בקשה שהוגשה אחרי כן למתן פטור מהפקדת ערבון נדחתה, אך הערבון הועמד בגידרה על 10,000 ש"ח (30.7.01). בהחלטה זו נקבע כי על המבקשים להפקיד את הערבון בתוך 21 ימים. בעקבותיה הוגשה בקשה נוספת, הפעם לעיון חוזר בהחלטה האמורה. הבקשה הוגשה ביום 22.8.01, ונדחתה בהחלטתי מיום 26.8.01. בקשה להארכת מועד לצורך הפקדת הפיקדון, שהוגשה ביום 28.8.01, נדחתה על ידי ביום 29.8.01.

הבקשה שבפניי הוגשה ביום 9.9.01, ובה מבקש המבקש פרישה של הערבון לשמונה תשלומים חודשיים. פירושה המעשי של הבקשה שבפניי הוא, כי המבקש מעריך כי גיוס הסכום האמור יצרוך שמונה חודשים, ומכאן כי הבקשה שבפניי היא, למעשה, למתן ארכה של שמונה חודשים לצורך הפקדת הפיקדון.

במצב שנוצר, עומד מצד אחד האינטרס של המבקשים כי ההליך שנקט לא יימצא מסוכל מן הטעם שלא עלה בידו לגייס במועד את סכום הכסף שדרוש לצורך הפקדת הפיקדון. אינטרס לגיטימי זה תומך בהיעתרות לבקשה.

מצד שני, עומד למשיב אינטרס ממשי בסיום ההתדיינות מול המבקשים. המדובר בהתדיינות אשר ברקעה עומד פסק בורר משנת 1998, שבעקבותיו ננקט ההליך שבכותרת. במרכז הליך זה, כהליכים שקדמו לו בבתי המשפט השלום והמחוזי, מצויה זכותו של המשיב לשכר טרחה על פי פסק הבורר האמור. כעולה מתגובת המשיב לבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון, להליכים אלה קדמו הליכים נוספים, בערכאות שונות, אשר גם הם סבו סביב חיוב המבקשים בשכר טרחתו של המשיב על פי פסק הבורר האמור. היעתרות לבקשה שבפניי פירושה דחייה ניכרת, נוספת, של ההתדיינות, והותרת המשיב במצב שאין בידו הכרעה סופית ברורה, לכאן או לכאן, בסכסוך. זאת, על רקע העובדה שכבר עתה מתמשך ההליך בבית המשפט העליון מזה שבעה חודשים, בלא שניתן לקדמו באין הפקדת ערבון.

דומה, כי גם מנקודת המבט של האינטרס הציבורי, התמשכותם של הליכים מקדמיים מסוג ההליך שבפניי מעבר למידה אינה ראויה. יש בה הכבדה על בית המשפט ועל יכולתו לפעול באורח יעיל, לא רק בתיק המסויים שבדיון אלא גם במכלול העניינים הבאים בפניו.

אכן, ההחלטה בדבר גובה הערבון משקפת שיקלול של מצבו הכלכלי של בעל דין, כפי שנפרש בפני בית המשפט, על רקע טיב הטענות בהליך שנקט מצד אחד ועל רקע הצורך בהבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד מצד שני. החלטה זו נועדה לקיום תוך זמן סביר, על מנת לאפשר את הכניסה לטרקלין ההתדיינות לעיצומה. בנסיבות העניין, דחיית ביצועה בשמונה חודשים נוספים, מעבר לשבעת החודשים שכבר חלפו עד עתה, נראית לי חורגת באופן ממשי מן המידה הראוייה. זאת, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בהליך המתנהל בפני ערכאת ערעור שנייה, כאשר קדמו לכך הליכים בהם הותקף הסכם הבוררות, בפני שלוש ערכאות שונות, ללא הועיל.

על רקע מכלול שיקולים אלה, החלטתי לדחות את הבקשה. עם זאת, אני מאפשר למבקשים להפקיד את הערבון בתוך 45 ימים נוספים, מיום קבלת החלטה זו. מובהר כי דחייות נוספות לא יינתנו. לא יופקד הערבון במועד האמור, יידחה ההליך שבפניי, בלא צורך בכל הליך נוסף.