רע"א 1458/00 בני גבעתי נ. רחל היבש

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 31.1.00 (כב' סגן הנשיא גלעדי) בה החליט לקבל ערעור על החלטת כב' הרשמת (שרה דוברת) מיום 25.2.99. בקבלת הערעור האריך בית המשפט המחוזי למשיבה את המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר שהוגשה נגדה בלשכת הוצל"פ באשקלון בקשר לשיק על סך 1,080,000 ש"ח וחייבה בתשלום הוצאות למבקש.

כב' הרשמת בהחלטתה נקטה גישה שונה בקובעה כי המשיבה לא הניחה תשתית מספקת להארכת מועד, ולפיכך דין בקשתה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר להידחות.

2.טעמיה העיקריים של הבקשה שלפני ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הם אלה:

(1) הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות הוגשה כ6- חודשים לאחר חלוף המועד ובלא טעם מיוחד המצדיק את האיחור.

(2) אין סיכויי הגנה טובים לגופה של ההתנגדות לביצוע השטר.

3.נתתי דעתי למכלול נימוקי הבקשה ובאתי לידי מסקנה כי אין להיענות לה ויש לדחותה.

הטעמים לכך הם:

(א) לפנינו בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. מן המקובלות הוא כי כדי לזכות ברשות כזו בשלב זה ראוי בדרך כלל להצביע על קיומו של ענין בעל חשיבות משפטית החורגת מגדר עניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. הכונה היא

"למקרים בהם יש חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם... מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בענין... מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן הענין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת."

(רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור פד"י לו(3) 123, 128).

יוצא איפוא:

דרך כלל, תנאי מוקדם למתן רשות ערעור בגלגול שלישי הוא קיומו של נושא בעל משמעות עקרונית - נורמטיבית שלציבור ענין בו. (ראה ד"ר ש. לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 178).

בענייננו אין מדובר בסוגיה בעלת אופי כגון זה, אלא ביישום עקרונות משפט מוכרים בדבר הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר למערכת עובדות ספציפית. הענין שלפנינו מוגבל לצדדים לו, ואינו חורג מכך.

על פניו, אין ענין זה נופל לגדרם של המקרים בהם יטה בית המשפט ליתן רשות ערעור.

(ב) אולם גם לגופם של דברים נראה כי ראוי לאמץ את הגישה העניינית שננקטה על ידי בית המשפט המחוזי בנושא שלפנינו.

בית משפט זה מצא כי היה טעם מיוחד להארכת מועד וכי הונחה תשתית מספקת על ידי המשיבה המצביעה על קיום הגנה לכאורה בידה לתביעה על פי השטר.

אינני רואה הצדקה להתערב במסקנותיו אלה של בית המשפט המחוזי. אין גם לחלוק על החשיבות שייחס בית משפט קמא לצורך לברר את המחלוקת לגופה, בין היתר, בהתחשב בהיקפו הגדול של סכום השטר בו מדובר, ונוכח העובדה כי המשיבה עשויה לאבד את דירתה במסגרת הליכים למימוש החוב באם לא יותר לה להתגונן.

4.ממכלול הטעמים האמורים, יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור אף בלא בקשת תשובה.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.