רע"א 146/08 הלן סיטמס די.בי בע"מ נ. א יצחקי חברה לבנין בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון), במסגרתה נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום, לאחר שהמבקשת נמנעה מלהתייצב לדיון בפני בית המשפט.

2.

הרקע לבקשה, כפי שעולה מטענות הצדדים, הינו כדלקמן: ביום 15.4.2007, במסגרת הליכי קדם ערעור על פסק דין של בית משפט השלום (ע"א 3541/05, ע"א 3209/06), הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' ש' שילה) על שחרורו של בא כוח המבקשת מייצוגה בעקבות בקשתו להתפטר. עקב כך דחה בית המשפט את מועד הדיון בקדם הערעור, על מנת לאפשר למנהלה של המבקשת, אדם בשם מר טרוגמן, לשכור עבורה שירותי עורך-דין. עוד נקבע בהחלטת בית המשפט כי מר טרוגמן אינו יכול לייצג את המבקשת או מי מהמשיבים האחרים, וכן צויינה התחייבותו של מר טרוגמן כי ההוצאות שנפסקו נגדו, נגד המבקשת ונגד בני משפחתו במסגרת ההליכים בפני בית משפט קמא תשולמנה בתוך 30 יום. יצויין כי חרף התחייבותו, הגיש מר טרוגמן ביום 2.5.2007 בקשה מטעמו ומטעם המבקשת לדחיית מועד תשלום ההוצאות עד לאחר ההכרעה בערעורים. בקשה זו נדחתה.

ביום 31.10.2007 התקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר-שרון), אשר גם אליו התייצב מר טרוגמן ללא עורך-דין ומבלי ששולמו הוצאות המשפט אשר נפסקו לחובתו ולחובת המבקשת. אף על פי כן, בית המשפט איפשר למבקשת ולמר טרוגמן, לפנים משורת הדין, לשלם את הוצאות המשפט האמורות בתוך 10 ימים ובכך למנוע את מחיקת הערעורים. יצויין, כי בהחלטתו זו ציין בית המשפט כי התלבט אם לדחות את ערעורם של המבקשת ושל מר טרוגמן כבר בשלב הדיון. כן הטיל בית המשפט על המבקשת ועל מר טרוגמן הוצאות משפט בגין הישיבה של אותו היום, אשר נתבטלה בלא אפשרות לדיון לגופו של עניין.

ביום 8.11.2007 הגישה המבקשת בקשה לביטולה של החלטת בית המשפט מיום 31.10.2007 ולביטולה של קביעת בית המשפט לפיה המשך ההליכים תלוי בתשלום ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא. לחילופין ביקשה המבקשת כי תשלום ההוצאות נשוא החלטת בית המשפט מיום 31.10.2007 יעוכב עד לאחר ההכרעה בערעורים.

ביום 28.11.2007 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר-שרון), אשר בהמשך להחלטתו מיום 31.10.2008 ולנוכח העובדה שהמבקשת ומר טרוגמן לא קיימו את צווי בית המשפט, דחה את ערעורה של המבקשת (ע"א 3209/06).

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.

המבקשת טוענת לשלוש טעויות שנפלו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המצדיקות מתן רשות לערער בפני בית משפט זה. ראשית, המבקשת טוענת כי לא היה מקום לדחות את ע"א 3209/06, שכן המבקשת – היא המערערת בערעור האמור – כלל לא הוזמנה לדיון אשר התקיים ביום 31.10.2007, ולפיכך יש מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. שנית, לטענת המבקשת, אף אם היה מקום לדון בעניין ע"א 3209/06 חרף אי זימונה לדיון, הרי שהיה על בית המשפט לקיים דיון לגופו של קדם הערעור, שכן מר טרוגמן – מנהלה של המבקשת – היה נוכח בדיון (במסגרת זימונו לדיון בע"א 3541/05). לבסוף, המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בהתנותו את המשך קיום הליכי הערעור בתשלום ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא.

4.

המשיבים, מנגד, טוענים כי ההליכים בע"א 3209/06 וע"א 3541/05 אוחדו, ולכן הזימון שקיבלה המבקשת נגע לשני הערעורים, ועל כן אין יסוד לטענת המבקשת כי היא לא הוזמנה לדיון. כן מפנים המשיבים להחלטת בית המשפט מיום 15.4.07, בה נקבע כי מר טרוגמן אינו יכול לייצג את המבקשת. משכך, לטענתם, נשמטת הקרקע תחת טענת המבקשת כי הסכמתו של מר טרוגמן לדון בקדם הערעור לגופו חייבה את בית המשפט לקיים דיון כאמור. בהתייחסם לטענת המבקשת בדבר התניית המשך ההליכים בתשלום הוצאות, טוענים המשיבים כי משלא התייצב איש מטעם המבקשת לדיון אשר התקיים ביום 31.10.2007, מוסמך היה בית המשפט למחוק את הערעור כבר בעת הדיון עצמו. ואולם, בית המשפט נהג לפנים משורת הדין, ונתן למבקשת ארכה בת מספר ימים לשלם את הוצאות המשפט, ועל כן אין לומר כי בכך נחסמה בעד המבקשת האפשרות לדון בערעור.

5.

עיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים על צרופותיהן, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה שבפניי עניינה ערעור על החלטה (שהינה למעשה פסק דין) הדוחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום. כידוע, בית משפט זה ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעלות שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי, לא רק שאינה מעוררת כל שאלה עקרונית כאמור, אלא אף אינה מתיימרת לעשות כן. כך, טענותיה של המבקשת כי היא כלל לא זומנה לדיון וטענתה כי היה על בית המשפט לנהל דיון לגופו של קדם הערעור בשל נוכחותו של מר טרוגמן – תחומות הן לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, ודי בכך כדי להביא לדחייתן. מכל מקום, אף בחינת הטענות לגופן מעלה כי דינן להידחות:

ראשית, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 31.10.2007 מעלה כי מר טרוגמן, מנהלה של המבקשת, לא זו בלבד שנמנע מלהעלות כל טענה בפני בית המשפט בדבר אי זימונה של המבקשת לדיון בע"א 3209/06, אלא דומה כי הוא אף היה ער לכך שהדיון נסב על שני הערעורים יחדיו, שכן הוא עצמו התייחס בו לחומר הקשור ב"תיקים האלו" (פרוטוקול הדיון מיום 31.10.2007, עמוד 6, שורה 11). שנית, בהתייחס לטענת המבקשת כי לאור נוכחותו של מר טרוגמן עצמו היה על בית המשפט לקיים דיון לגופו של קדם הערעור – הרי שיש להפנות להחלטת בית המשפט מיום 15.4.2007, בה נקבע כי מר טרוגמן אינו יכול לייצג את המבקשת. ברי, אפוא, שנוכחותו של מר טרוגמן בדיון אשר התקיים ביום 31.10.2007 לא תרמה לאפשרות לקיים דיון לגופו של קדם הערעור.

לנוכח אי התייצבותה של המבקשת, עמדה אפוא בפני בית המשפט האפשרות למחוק את ערעורה של המבקשת על אתר, בהתאם לסמכותו מכוח הוראות תקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יוער, כי החלטה מעין זו היתה מתיישבת היטב עם התנהלותה של המבקשת בהליכי קדם הערעור. כאמור, המבקשת נמנעה מלדאוג לייצוג מטעמה, זאת חרף החלטתו של בית המשפט מיום 15.4.2007 –

אשר נאות להיענות לבקשתו של מר טרוגמן ודחה את מועד הדיון על מנת לאפשר למבקשת לשכור שירותי עורך-דין. בנוסף, המבקשת נמנעה מלשלם את ההוצאות אשר נפסקו לחובתה בבית משפט קמא, חרף התחייבויותיה לעשות כן ולמרות החלטות של בית המשפט בעניין. על אף האמור, בית המשפט, לאחר התלבטות, בחר שלא למחוק את ערעורה של המבקשת, והעדיף להעניק לה, לפנים משורת הדין , הזדמנות נוספת לקיים את הדיון בערעור, אם זו תשלם את הוצאות המשפט אשר נפסקו לחובתה. בכך לא היתה כל חריגה מסמכותו של בית המשפט. אמנם, בהחלטתו מיום 28.11.2007 דחה בית המשפט את הערעור בע"א 3209/06, ולא הורה על מחיקתו. עם זאת, הצדדים נמנעו מלהעלות כל טענה בהקשר זה, ולפיכך לא ראיתי מקום להידרש לכך. על כל פנים, אין בטענותיה האמורות של המבקשת כדי להצדיק מתן רשות לערער בפני בית משפט זה.

אשר לבקשת המבקשת להתיר לה להגיב לתשובת המשיבים, הטענות המועלות בה מתמקדות אף הן בדל"ת אמותיו של המקרה דנן, וממילא לא היה באמור בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור. לא ראיתי אפוא מקום להיעתר לה.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית. משנתבקשה תגובה, תשא המבקשת בשכר טרחת עורך-דין בסך של 2,500 ₪ לטובת המשיבים 1 ו-2, 2,500 ₪ לטובת המשיבים 3 ו-4 ובהוצאות משפט.