רע"א 1480/02 Bock Gmbh & Co. Kaitemachinenfabrik נ. אליהו מקסימוב

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (השופטת ה' גרסטל), אשר אישר את החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, ולפיה אין לעכב את ההליכים בתובענה שהוגשה כנגד המבקשת על ידי המשיבים, בשל קיומה של תניית שיפוט המעניקה למערכת בתי המשפט בגרמניה סמכות ייחודית לדון בסכסוך.

נימוקי המבקשת, שעוסקת בייצור מערכות מיזוג אויר, בבית המשפט קמא התרכזו בשניים: האחד - כחלק בלתי נפרד מהחוזה עם המשיבים, מצוי מסמך המכונה 1 A שבו נקבעה תניית שיפוט ייחודית; השני - המשיבים ידעו או אמורים היו לדעת כי הסכמי סוכנות עם יצרני מערכות מיזוג אוויר זרים כוללים תניית שיפוט ייחודית למדינת היצרן. מכאן, שיש לראות בנוהג האמור כנוהג מוסכם בין הצדדים, וזאת מכוח הוראת סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973.

2.

בבקשה בפני זנחה המבקשת את עניין המסמך 1 A , וביקשה להתמקד בשאלת קיומו של נוהג כללי לקיומה של תניית שיפוט זר במקרים כמו במקרה דנן. בית המשפט קמא דחה גם את טענת המבקשת בדבר קיומו של הנוהג, הן מן הטעם שנוהג כזה לא הוכח על ידי המבקשת, והן מן הטעם שטיעון זה נוגד את הלכת בית משפט זה בע"א 724/85 מנו קוי נוסעים בע"מ נ' לאה דמרי

ואח' , פ"ד מב (3), 324 הקובעת, כי תניית שיפוט זר חייבת להיות מפורשת (להלן: הלכת מני). המבקשת יוצאת כנגד הלכת מני, בטענה שיש לזנוח את הגישה הפורמליסטית הנוקשה שהונהג בפסק-הדין לטובת גישה גמישה, המתחקה אחר תכלית החוזה.

3.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא

קבע כממצא עובדתי - ואין אני רואה סיבה לסטות ממנה - כי המבקשת לא הצליחה להרים את הנטל להראות כי קיים נוהג כללי בין יצרני מערכות מיזוג אויר לבין הסוכנים, על פיו מוסכם כי ההתדיינות המשפטית ביניהם תתקיים במדינת היצרן. משכך, מתייתר הצורך להתייחס לטענות שמעלה המבקשת כנגד הלכת מני . אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

משלא נתבקשה תשובה אין גם צו להוצאות.