רע"א 1486/05 זנה ג'ארה נ. מכון אורטופדי כץ

1.בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גרוס) מיום 12.1.05, בה דחה בקשה לעיין מחדש בהחלטתו מיום 12.12.04 לעכב ביצוע מחצית מסכום פסק-דינו של בית משפט השלום בהרצליה.

ברקע הדברים פסק-דין שניתן על ידי בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת מ' שריר), בו התקבלה תביעת המבקשת נגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לה כאשר נפלה אצל המשיב 1. בית משפט השלום חייב את המשיבים לשלם למבקשת פיצויים בסך של 608,786 ₪.

על פסק הדין הוגשו ערעורים על ידי שני הצדדים.

בנוסף, המשיבים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין לבית משפט השלום ביום 2.12.04 ובאותו יום הורה בית המשפט על העברת הבקשה לתגובת המבקשת עד ליום 12.12.04. אלא, שביום 5.12.04 הגישו המשיבים בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק-הדין, זו הפעם לבית המשפט המחוזי.

ביום 6.12.04 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע 60% מהסכום שנפסק על ידי בית משפט השלום, עד לקבלת תגובת המבקשת, וביום 12.12.04 החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופט גרוס), לאחר שקיבל את תגובת המבקשת לעכב ביצוע מחצית הסכום הפסוק.

ביום 13.12.04 החליט בית משפט השלום שלא ליתן החלטה בבקשה שהוגשה אליו על ידי המשיבים, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעכב ביצוע מחצית מסכום פסק-הדין. בית המשפט המחוזי הורה לדווח לו על גורל הבקשה שהוגשה בשעתו לבית משפט השלום. בעקבות החלטה זו ניתנה ביום 11.1.05 החלטה מפורטת ומנומקת על ידי בית משפט השלום הדוחה את בקשת המשיבים לעכב את ביצוע פסק-הדין. לאחר שהובאה בפני בית המשפט המחוזי החלטת בית משפט השלום, נתן זה החלטה לפיה אכן היה מקום לפנות לבית המשפט המחוזי רק לאחר מתן החלטת בית משפט השלום, אולם גם לאחר שחזר ובחן הדברים לאור החלטת בית משפט השלום, לא מצא לשנות מהחלטתו הקודמת.

מכאן הבקשה שבפני.

2.המבקשת טוענת, כי אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין כיוון שהסכום שנפסק נחוץ למבקשת, קשישה כבת 90 לצורך טיפולים, מימון סיעוד והחזרת חובות שהצטברו בשל הצורך לממן את עלויות ההתדיינות המשפטית. המבקשת מפנה לכלל לפיו אין מעכבים ככלל ביצועו של פסק דין כספי וטוענת כי בקשת המשיבים וטענותיהם ביחס למצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת לא נתמכו בתצהיר כנדרש וכי סיכויי הערעור קטנים ולא הוצג טעם מבוסס לחשש כי אם יתקבל ערעור המשיבים לא יוכלו הם לגבות את הכספים שהועברו למבקשת על פי פסק הדין.

3.כעולה מהצרופות לבקשה אירעה בתיק זה, השתלשלות עניינים מיותרת ומצערת, שיסודה בכך שהמשיבים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע במקביל לשתי ערכאות. דומה, כי אין צורך להכביר מילים על כך שראשית היה על המשיבים להמתין לקבלת החלטתו של בית משפט השלום בטרם אצו רצו אל בית המשפט המחוזי כעבור שלושה ימים בלבד, שבתוכם גם יום שישי ושבת. יחד עם זאת, אני סבורה כי בהחלטותיו ריפא בית המשפט המחוזי לבסוף פגם זה.

בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן הבקשה והתגובה לה, עיין בפסק-הדין ונתן דעתו לסיכויי הערעור, החליט להורות, כאמור, על עיכוב ביצוע מחצית הסכום הפסוק. בית המשפט לא מצא לשנות מעמדתו גם לאחר שניתנה החלטת בית משפט השלום בבקשה לעיכוב ביצוע ולא מצאתי להתערב, בסופו של דבר בהחלטתו, המבוססת גם על הערכתו את סיכויי הערעור, מה גם שאין מדובר בעיכוב מלוא הסכום אלא רק במחציתו, דבר שיאפשר למבקשת ליהנות, ולו חלקית, מפרי זכייתה.

הבקשה נדחית.