פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
149/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. נסאר מחמוד אחמד
2. נסאר נאיף שריף
3. נסאר אברהים שריף (פורמלי)
4. נסאר אחמד שריף (פורמלי)
5. עזבון המנוח נסאר עומר אחמד ז"ל (פורמלי)
בקשת רשות ערעור על פסק דינו החלקי
ופסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי מיום 20.5.09 ומיום 22.11.09 בחיפה שניתנו
על-ידי סגנית הנשיאה וסרקרוג והשופטים כהן ושפירא
בשם המבקש:
עו"ד אדיר גורן
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו החלקי ופסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיאה וסרקרוג והשופטים כהן ושפירא) מיום 20.5.09 ומיום 22.11.09 בהתאמה בתיק ע"א 123/08 בהם התקבל חלקית ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (השופט סאלח) מיום 12.11.07 בתיק א' 2935/01, והוחלט על החזרת התיק לבית משפט השלום כדי לקבוע את סכום יתרת החוב בהתאם לעקרונות שהתוו.
רקע והליכים
ב.
המשיבים 2-1 (להלן המשיבים ) פתחו בשנת 1992 חשבון בנק אצל המבקש. בשנת 1995 הגיש המבקש תביעה כספית נגד המשיבים בבית משפט השלום בתל אביב בגין יתרת חוב שהצטברה בחשבון בסכום של כ-680,000 ₪ בתוספת ריבית בנקאית. בשלב זה החזיק המבקש במספר שיקים השייכים לחשבון. הצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף של פסק דין (3.11.96), לפיו הועמד החוב הכולל על סך 902,624 ₪, אך נקבעו הסדרי תשלום שבמסגרתם הוקטן סכום החוב; נקבע, כי במקרה של אי עמידה בהסדר התשלומים יעמוד החוב הכולל לפירעון מיידי; במסגרת ההסדר, התחייב המבקש להשיב למשיבים מחצית מן השיקים שהחזיק, ואת היתרה להשיב עם סיום הסדר התשלומים, אך בפועל לא העביר לידם שיקים כלשהם. בשל אי עמידתו של המבקש בתנאי ההסדר, הגישו המשיבים תביעה נגדו בבית משפט השלום בעכו, והמבקש מצדו טען שהיו אלה המשיבים שהפרו את ההסדר. בבית משפט השלום נקבע, כי אי החזרת מחצית מן השיקים מהוה הפרת ההסדר מצד המבקש. עוד נקבע, כי אי שעבוד של נכס מקרקעין, שהתחייבו המשיבים לשעבדו לטובת המבקש בהסדר, כמו גם אי פירעונם של מלוא התשלומים, מהוים הפרת הסדר אף מצדם של המשיבים. עם זאת נקבע, כי שני הצדדים המשיכו לראות בהסדר הסכם מחייב, לא הודיעו על ביטולו, ואף חתמו על הסדר שני. בית המשפט בחן את הנזקים שנגרמו למשיבים מהחזקת השיקים אצל המבקש, והעמיד את הפיצוי על סך של 250,000 ₪ נכון ליום חתימת ההסדר. נקבע, כי סכום זה, כמו גם הסכומים שגבה המבקש בגין השיקים, ינוכו מחובם של המשיבים.
ג.
המשיבים עירערו בפני בית המשפט המחוזי. כל צד הגיש תחשיבים לעניין יתרות החוב. בית המשפט דחה את תחשיבי שני הצדדים, וקבע שורת עקרונות לפיהם יש לחשב את יתרת החוב. בעשותו כן, קיבל את ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, כולל את קביעתו בנוגע לפיצוי המגיע למשיבים בשל אי החזרת מחצית השיקים, אך הסיק מסקנות שונות במקצת, לעניין דרך החישוב של החוב לכל תקופה. במסגרת פסק הדין החלקי – המנומק – מיום 20.5.09, הוחלט כי על המבקש להגיש תחשיבים מעודכנים, בהתאם לאמור בפסק הדין. שוב לא הגיעו הצדדים להסכמה, וכל צד הגיש תחשיב שונה מטעמו. בפסק הדין המשלים מיום 22.11.09 נאמר, כי "בדיקת מסמכי בעלי הדין במקביל... מלמדת כי אין התאמה חד ערכית בין הסכומים שצוינו כי נפרעו על פי חישובי הבנק, לבין אלה הנזכרים בחישובי המערערים..." (עמ' 2). נוכח זאת נקבע, כי לא ניתן לערוך חישוב ממצה על ידי בית המשפט, ויש להחזיר את התיק לשמיעת ראיות בבית משפט השלום.
ד.
בבקשה הנוכחית מתבקשת השבת פסק דינו של בית משפט השלום על כנו. הבקשה פורשת טענות שונות בעניינים שבעובדה. כן נטען, כי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה סכום החוב המצוין בהסדר השני משקף את חובם של שני המשיבים גם יחד, ולא רק של המשיב 2, אינה מבוססת על כל טענה שהושמעה בבית משפט השלום, ואינה מעוגנת בראיות. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מההפרות על ידי המשיבים, והתרכז אך בהפרות מצד המבקש.
הכרעה
ה.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל מקום בו מתעוררות שאלות ציבוריות או משפטיות חשובות החורגות מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), ובמובהק עד מאוד
אין זה המקרה שלפנינו. למעשה, מתוחמת הבקשה כולה למחלוקות בין הצדדים בשאלות שבעובדה, וכידוע, אין זו דרכה של ערכאת ערעור, ודאי לא בגלגול ערעורי נוסף, לבחון מחדש קביעות עובדתיות (ראו רע"א 6658/07 הוד נ' מ.ת.ב חברה למדידות הנדסה בע"מ
(לא פורסם), השופטת ארבל, פסקה 6 וההפניות דשם). זאת, במיוחד שעה שעניינו של התיק לא בא אל סופו, ושמיעת הראיות עודנה עתידה להתחדש בבית משפט השלום לקביעת החוב הסופי; "דרך זו מותירה בתיק דנן לכל הצדדים אפשרות להצגת ראיותיהם ועמדתם, ומכל מקום נושאים מעין אלה נשקלים בכל מקרה לגופו, ואין לראות בהחזרת הדיון סטיה מתקדים המצדיקה התערבות ערכאה זו" (רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ'
FRANCO BELGES (לא פורסם)). כפי שציין המלומד ד"ר ש' לוין ( תורת הפרוצדורה הפלילית: מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 – תשס"ח-2008) 213-212), הכלל הוא כי רשאי בית המשפט לדחות בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי "אם בית המשפט המחוזי רק החזיר את הענין לבית משפט השלום וטרם סיים את מלאכתו. הטעם לדבר הוא, שהמבקש יוכל לחזור ולהעלות את טענותיו בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בדיון החוזר, ואם לא ייענה יוכל לעתור שוב למתן רשות לערער..." (ראו גם האסמכתאות דשם). ער אני להערת בית המשפט המחוזי בפסק הדין המשלים, כי אין בהחזרת התיק "כדי לפגוע בזכות הערעור או בבקשת רשות ערעור, ככל שזו קיימת"; מכל מקום, גם לגופו של עניין, לא מצאתי במסקנותיו של בית המשפט המחוזי פגם מן הסוג שבגינו מטעמי צדק יש לדון בפרשה בגלגול שלישי. אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, י"ד באייר תש"ע (28.4.10).
ש ו פ ט