רע"א 1496/01 ישי בר נ. הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ

המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. המבקש סמך את בקשתו על היותו נטול אמצעים כלכליים כלשהם.

המשיבה אינה חולקת על עובדה זו. עם זאת, המשיבה מציינת כי הבקשה היא נטולת סיכוי. זאת ועוד, המשיבה כבר ספגה הוצאות שונות בהליכים מול המבקש, הוצאות שהמבקש לא פרע בשל מצבו הכלכלי.

מצב דברים זה מחייב הענות לבקשה. באיזון בין זכות הגישה לבין אינטרס המשיבה, שהפקדת העירבון היא חגורת הביטחון לו, יד זכות הגישה על העליונה. מבקש דל אמצעים לא יחסם רק משום שאין בידו די כספים לתשלום אגרה או הפקדת עירבון, ובלבד שבקשתו אינה נטולת ממש.

עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, מגלה שדרכו לא הייתה פשוטה. מתברר שדרך ניסוח פסק הדין על ידי בית המשפט השלום, הובילה את בית המשפט המחוזי להציע "לצדדים לסיים את המחלוקת ביניהם בדרך של מינוי מומחה בורר". רק משנדחתה הצעה זו, נדחו הערעורים. מובן כי דברים אלה לא יכולים לשמש כשלעצמם יסוד מוצק לערעור, אך די בהם כדי ללמד כי הפרשה אינה נטולת קשיים, והערעור אינו נטול סיכוי.