רע"א 1500/04 אחמד אבו ליל נ. בנק ירושלים לפתוח ומשכנתאות בע"מ

1.בשנת 1986 פנו המבקשים אל המשיב, וביקשו לקבל הלוואה לשם רכישת זכויות חכירה לדורות ממינהל מקרקעי ישראל בדירת מגורים בכפר עין מאהל. לטענת המבקשים, במעמד החתימה על הסכם ההלוואה לא נחתם הסכם משכון, ולא נרשמו על דירתם משכון או משכנתא. ככל הנראה קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי חתימת המבקשים על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת המשיב, לרישום שעבוד על זכויות המבקשים, אם המבקשים לא יעשו כן בעצמם. לטענת המבקשים, בחודש דצמבר 1998, חתם המשיב בשתי חתימות על הסכם משכון על זכויות המבקשים בדירה, וכן על הודעת משכון: האחת במקום המיועד לחתימתו של המשיב כנושה, והאחת במקום המיועד לחתימת החייב - המבקשים. בראשית שנת 1999 פתח המשיב תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון. במסגרת תיק זה ניתנו מספר צווים לפינוי המבקשים מדירתם, האחרון שבהם מיום 15.12.03. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המשיב למתן פסק דין המצהיר, בין היתר, כי המבקשים הם חוכרי הדירה ועל כן אין לפנותם ממנה, וכי הסכם המשכון והודעת המשכון הם חסרי תוקף משום שנעשו ללא הרשאה, או משום שהמבקשים לא ויתרו על ההגנות הקבועות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 ובסעיפים 39-38 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. עם תובענה זו הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב לנקוט נגדם בפעולה כלשהי במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לרבות מימוש צו הפינוי שהיה קבוע ליום 15.1.04, וזאת עד לסיום הדיון בתובענה. ביום 14.1.04 נענה בית המשפט המחוזי לבקשה זו, והוציא צו מניעה זמני, אך התנה אותו בהפקדת הבטוחות הבאות תוך שלושה ימים מיום ההחלטה: התחייבות עצמית של המבקשים, ערבות צד שלישי על סך 100,000 ₪ של אדם אשר הכנסתו החודשית לא תיפול מסך של 8,000 ש"ח נטו לחודש והפקדת מזומן או ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 30,000 ש"ח. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, וביקשו להסתפק בהפקדת התחייבות עצמית מטעמם או להפחית את סכום הערבות של הצד השלישי, או להפחית את סכום ההפקדה. ביום 25.1.04 נדחתה בקשתם, אך הוארך המועד להמצאת הבטוחות, עד ליום 3.2.04. הבקשה לרשות ערעור המונחת לפניי עניינה החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי.

2.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. עיינתי בבקשה ובתשובת המשיב לה. דעתי היא כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, ולהסתפק בהפקדת התחייבות עצמית מטעם המבקשים, ובהפקדה או בערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד על סך של 30,000 ש"ח. נראה, כי ניתן למצוא תימוכין לטענות המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הקשה אשר אינו מאפשר להם למלא אחר כל התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא. המבקשים גיבו טענות אלה בתצהיר מטעם המבקש 1 אשר הוגש במסגרת הבקשה לעיון חוזר בהחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור. לעומת זאת, לא הוגש מטעם המשיב תצהיר נגדי באשר למצבם הכלכלי של המבקשים. אדרבא, את התנגדותו לבקשה מבסס המשיב, בין היתר, על מצבם הכלכלי הרעוע של המבקשים. כמו כן, לא ניתן לדעת מתשובת המשיב, באיזה שיעור גדל חובם של המבקשים מדי שנה, וגם לא נמסרו נתונים באשר לריבית הצפויה להצטבר עקב התמשכות ההליכים בין הצדדים. עוד יש להוסיף, כי לא ניתן לומר כי טענות המבקשים בתובענתם הן חסרות סיכוי. לאור כל זאת, כאמור, מתקבלת בחלקה הבקשה לרשות ערעור.

המבקשים יפקידו 30,000 ש"ח או ערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד בסכום זה, תוך שישים ימים מהמצאת החלטה זו. היה ולא ייעשה כן, יפקע הצו הזמני.

אין צו להוצאות.