רע"א 1508/17 אירנה שמואל נ. אנטולי רבינוביץ

1.בית המשפט של פשיטת רגל התיר לנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה, שעניינו זכויות בדירת המגורים של החייב (המשיב 1) ושל גרושתו (המבקשת), ובלבד שהמנהל המיוחד יהיה מעורב בהליך. בשלב מסוים ביקש המנהל המיוחד כי ההליך בבית המשפט לענייני משפחה יעוכב, משסבר שהוא אינו מביא לידי ביטוי את השיקולים הנוגעים להליך פשיטת הרגל. בדיון שהתקיים ביום 17.1.2017 בבית המשפט של פשיטת רגל, בנוכחות ב"כ החייב אך שלא בנוכחות ב"כ גרושתו, התקבלה בקשתו.

2.יום למחרת, בקשר לעניינים אחרים, ניתנה החלטה נוספת בעניינה של המבקשת. בהחלטה, בפתקית, צוין בין היתר כי "בדיון שהתקיים בוטלה הסכמת בית משפט של פש"ר לאפשר דיון בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לדירת הצדדים" . על רכיב זה שבהחלטה הנזכרת מוסבת הבקשה שלפני. דא עקא, כפי שעולה בבירור מלשון ההחלטה הנ"ל, מדובר רק בהפניה להחלטה שהתקבלה בדיון הנ"ל שהתקיים ביום 17.12.2017, ומשכך היה על המבקשת להפנות השגותיה כלפי אותה החלטה.

3.למעלה מן הצורך, עיינתי בפרוטוקול הדיון ובהחלטה שניתנה במסגרתו. מן הפרוטוקול עולה שכל הנוכחים בדיון הסכימו גם לעמדת המנהל המיוחד, לפיה יש לעכב את הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, "כך שההליך לפירוק שיתוף יתקיים בפני בית המשפט של פש"ר" . בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת אינה מגלה טעם טוב להתערב בהחלטה זו, שניתנה בהסכמת הנוכחים בדיון. אין מצויין בה מאיזה טעם לא נכחו ב"כ המבקשת בדיון זה, ומדוע לא השמיעו טענותיהם. מכל מקום, אף שהמבקשת מפרטת בבקשתה את טענותיה ביחס לדירת המגורים, היא אינה מתייחסת לשאלה מדוע תיפגע אם ההליך לפירוק שיתוף בדירה יתקיים לפני בית המשפט של פשיטת רגל, חלף בית המשפט לענייני משפחה. מטבע הדברים, גם כאשר ההליך ינוהל בבית המשפט של פשיטת רגל תוכל המבקשת לשטוח את טענותיה בעניין זה לפניו. לפיכך, אין זה ברור מדוע המבקשת סבורה כי החלטת בית המשפט המחוזי מעמידה אותה "בפני שוקת שבורה" כלשונה.

4.על סמך האמור, הבקשה נדחית; משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.