רע"א 1524/99 מדלין צבילה נ. פקיד הסדר המקרקעין

השופטת ד' דורנר:

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת פקיד ההסדר שקבע את גבולות החלקה שבבעלותה. בערעורה טענה המבקשת, כי לא ידעה על קיום הליכי הסדר; כי פקיד ההסדר התעלם מזכות ההתיישנות הרוכשת העומדת לה; וכי טעה בית-המשפט בקביעת גבול החלקה, מבלי להתייחס למיקום השערים העתיקים המצויים בה.

לאחר שהסכים בית-המשפט המחוזי לקבל את כל המסמכים הרלוואנטים שהוגשו לפקיד ההסדר, מצא הוא, כי לא ניתן ללמוד על גבול החלקה על-סמך מיקום השער, וכי לא נפל פגם בשיקול-דעת פקיד ההסדר, שקבע את הגבול על-סמך המפות הקובעות. כן נקבע, שטענת ההתיישנות לא הוכחה, וכי המבקשת ידעה על הליכי ההסדר.

מכאן הבקשה לערער שבפנינו, בגדרה חזרה המבקשת על טענותיה, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.

הטענות הנוגעות לקביעת הגבול וכן טענת ההתיישנות נקבעו על-יסוד חומר הראיות שהוצג בפני בית-המשפט המחוזי, ולא מצאנו יסוד להתערב בממצאיו העובדתיים.

השאלה המרכזית שעמדה בפנינו הייתה, אם אמנם לא ניתנה למבקשת האפשרות לשטוח את טענותיה בפני פקיד ההסדר. אכן, אין חולק כי המבקשת לא הופיעה בפני פקיד ההסדר, וכי הליך ההסדר בוצע על-סמך הסכמת אחד מבעלי החלקה, המשיב 3, אך משיב זה לא הופיע בפנינו היום.

בית-המשפט המחוזי סבר, כי הוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט1969-, אינן מחייבות את ידיעת כל השותפים לחלקה אודות הליך ההסדר שמתבצע. ברם, בסעיף 18 לפקודה ניתן לפקיד ההסדר שיקול-דעת להודיע לכל בעלי החלקה על הליך ההסדר, וכזאת לא נעשה בענייננו.

השאלה האם חייב היה פקיד פקיד ההסדר להפעיל את שיקול-דעתו בנסיבות המקרה שבפנינו אינה מתעוררת, שכן, כאמור, בית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקשת ידעה על הליך ההסדר. כך, למשל, הליך ההסדר נמשך 10 שנים, ובמהלכן הגישה המבקשת מספר בקשות לפקיד ההסדר, הנוגעות לעיסקאות שנעשו בחלקתה.

בנסיבות אלה מצאנו כי אין מקום ליתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ואנו דוחים את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבים 1 ו2- הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ש"ח.